לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

These my life-the truth hidden



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2012

"These my life-the truth hidden"


פרק 1- החלום

ישבתי על הכריות המונחות על חלקת עץ הצמודה לכול אורך החלון, והבטתי על הירח מלא, שהיה כל כך  זורח ויפיפה.
לפתע דלת חדרי נפתחה בחריקה ללא שום מניע ממשי, ומחוץ לדלת נבע מקור אור כחול מואר.
התחלתי להמשך לאור הכחול.
יצאתי מדלת חדרי לעבר המקור שממנו נובע האור הכחול המוזר הזה, ולבסוף הגעתי למקור שממנו נובע האור, ומצאתי את עצמי באמצע המסדרון.
זה היה ממש מסנוור בקושי ראיתי משהו, אך לאחר מכן הצלחתי לראות מין תליון פנינים  שזהר והפיץ אור הכחול   
התליון עצמו הי מונח על מעמד של צוואר, המעמד היה מונח על שולחן צר וגבוה מחרסינה לבנה, וכיסה את המעמד מין קערה צרה וגבוהה מזכוכית.
זה היה מראה מרהיב ביופיו, ורק רציתי לקחת את התליון הזה לעצמי, וכך פעלתי:
הרמתי את הזכוכית והנחתי אותה על הרצפה.
אחרי זה נגשתי אל התליון, הרמתי אותו בעדינות מהמעמד, וענדתי אותו צווארי.
לפתע חשתי ביד נוגעת בכתפי, זאת הייתה יד שרירית של גבר. ולפני שהספקתי להסתובב ולראות מי זה, שמעתי קול שפונה אליי:
"גאיה קומי, מאוחר!" קול מוכר נישמע.
פתחתי את עיני, פלטתי פיהוק גדול, וראיתי את אמי, ועוד המון ארגזים סביבי.
"עוד לא התחילה שנת הלימודים, מה את מעירה אותי?" הזעפתי פנים.
"נכון, היום אנחנו עוברים לעיר ניו יורק " אמרה.     
"אוח, זה ברח לי מהראש" אמרתי
"טוב לא נורא, את צריכה להתארגן , לקחת תיק עם כל הדברים שאת צריכה, ולשים את החפצים שלך שבארגזים למטה, גם תוכלי לעשות את זה עם אנג'ל, כמו שאת כבר יודעת גם היא עוברת דירה עם משפחתה, אז קומי מהמיטה ותתארגני, יש לנו יום ארוך לפנינו" אמרה ברצינות.

עשיתי כדבריה:
קמתי, צחצחתי שניים, לבשתי גופיה לבנה ומכנס בצבע תכלת בהיר, סירקתי את שערי הבלונדיני, התקרבתי למראה ועשיתי בעיניים קו דק של אייליינר שחור, מרחתי מסקרה על הריסים, שמתי ליפסטיק בצבע ורוד בהיר, ונעלתי כפכפים
אחרי זה התקשרתי לנייד של אנג'ל כדי שתעזור לי לסיים להתארגן, היא כבר סיימה את הכול אתמול.
אתמול.
"הלו" קולה של אנג'ל נישמע מקו השני.
"הלו, אנג'ל זאת גאיה " אמרתי.                                                                                                                              "היי, מה קורה?" שאלה                                                                                                                                        "הכול בסדר, תקשיבי את יכולה לבואו אלי ולעזור לי עם הדברים? כי אמרת לי שגמרת כבר אתמול את הכול" שאלתי.
"אין בעיה, רק מתי לבוא?" שאלה.
"עוד חצי שעה זה טוב?"
"כן, זה בסדר" אמרה.
עד שאנג'ל תבוא תכננתי לכתוב ביומן על החלום שהיה לי. הלכתי לעבר מיטתי, הרמתי את התמונה שהייתה תלויה מעל המיטה, היה מאחורי התמונה חור בצורת ריבוע בתוך החור כספת, כמובן פתחתי את הכספת עם קוד, והוצאתי משם את יומני.
כן אני יודעת אני יותר מידי קפדנית, אני כל כך קפדנית כי יש ביומן המון דברים אישיים...
לקחתי עט שהיה מונח על השידה הקטנה שלי, שליד מיטתי.  
התיישבתי על אדן החלון, והתחלתי לכתוב.

'יומני היקר,
אתמול בלילה חלמתי חלום, החלום היה די מוזר.
החלום התחיל כך, ישבתי והסתכלתי על הירח דרך חלון חדרי, כמו שאני אוהבת לעשות תמיד.
בכול אופן לפתע ראיתי אור כחול שנובע מחוץ לדלת, הלכתי אליו ולבסוף התברר שזה היה תליון יוקרתי של פנינים שהאיר את האור הכחול
פשוט לקחתי אותו וענדתי אותה על צווארי.
אך זה לא הסוף, לפתע הרגשתי שיד נוגעת בכתפי, וזאת הייתה יד שרירית של גבר.
רציתי להסתובב וליראות מי זה, אבל בדיוק אמי העירה אותי.
אבל מה שהכי מוזר מהחלום הזה הוא ששום דבר ממה שקרה שם לא הזכיר לי משהו לאחרונה, כי בדרך כלל חלומות נובעים ממשהו שקרה ונכנס לתת מודע.
יכול להיות שזה מסר אבל זה יותר מדי מוזר, אבל אם זה מסר אז של מי היד הזאת? מזה התליון הזה?
 לא משנה, אני מדמיינת, בכל אופן הנושא המרכזי של היום זה לעבור לניו יורק.'
נשמע צלצול הפעמון בכניסה לבית.

נכתב על ידי , 27/10/2012 21:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




82

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThese my life אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על These my life ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)