בפרק הקודם: "זה היה תליון יוקרתי של פנינים שהאיר את האור הכחול
פשוט לקחתי אותו וענדתי אותה על צווארי.
אך זה לא הסוף, לפתע הרגשתי שיד נוגעת בכתפי, וזאת הייתה יד שרירית של גבר.
רציתי להסתובב וליראות מי זה, אבל בדיוק אמי העירה אותי.
אבל מה שהכי מוזר מהחלום הזה הוא ששום דבר ממה שקרה שם לא הזכיר לי משהו לאחרונה, כי בדרך כלל חלומות נובעים ממשהו שקרה ונכנס לתת מודע.
יכול להיות שזה מסר אבל זה יותר מדי מוזר, אבל אם זה מסר אז של מי היד הזאת? מזה התליון הזה?
לא משנה, אני מדמיינת, בכל אופן הנושא המרכזי של היום זה לעבור לניו יורק.'
נשמע צלצול הפעמון בכניסה לבית."
~
פרק 2- בית חדש
ידעתי שזאת אנג'ל. מהר סגרתי את היומן, הנחתי את העט על השידה, הכנסתי את היומן לתוך הכספת, לקחתי את התמונה ותליתי אותה על הקיר.
אבי אמר בקול רם: "גאיה! בואי תפתחי את הדלת!" אמר בזעם "רגע, רגע אני כבר פותחת" אמרתי בזמן ירידתי במורד המדרגות. פתחתי את הדלת ואנג'ל הייתה שם, ושאלה: "כמה זמן לוקח לך לפתוח הדלת?!" שאלה באי- סבלנות. "מצטערת, לא שמעתי אותך מצלצלת" שקרתי. "זה בסדר" חיבקה אותי. "טוב, אז יש לנו המון עבודה, אהה?" שילבה את כפות ידה ומתחה אותם כלפי מעלה. "כן, כן, את לא טועה" חייכתי. "בו נתחיל מי זה שתיתני לי להיכנס לבית" חייכה, ואני צחקתי.
עלינו שנינו לחדרי, והתחלנו לארוז. לקחנו שקיות מילאנו אותן בהמון בגדים, מצעים, וילונות, שמיכות, כריות, ואת הכול שמנו במזוודה אחת גדולה.
"אנג'ל, תוכלי בינתיים להוריד את השקיות למטה?" שאלתי. "בסדר, אני אעשה את זאת" נאנחה.
בזמן שהיא ירדה סידרתי את התיק עם כל הדברים שאני צריכה, כמובן לקחתי את היומן את קלמרי ואת הכספת לפני שייקחו את התמונה, לקחתי מים כי חצי יום לא יהיה לי איך לשתות, למרות שאנחנו לוקחים מים בבקבוקים, וגם ספר קריאה, ומאכל קטן לעצמי.
כולנו יצאנו לדרך.
אני עם אחי ואחותי והורי, ואנג'ל עם הורה. בדרך הסתכלתי על חורשות העצים שהיו ביער שבו גדלתי, היה לי עצוב להיפרד מהטבע הירוק, והזיכרונות הבלתי נשכחים כמו הפעם הראשונה שנאבדתי עם אנג'ל ביער, זה היה כל כך מפחיד! זה היה לילה בדיוק גם הלכנו לקניות עם האימהות שלנו, ואז? פשוט נעלמנו אני אפילו לא זוכרת איך? אבל שחושבים על זה היה עוד משהו אני בכלל לא זוכרת איך, איך הגעתי בכלל הביתה?! זה מוזר! יש לי תחושה שהכול מתקשר לחלום, אולי משהו או מישהו עשה את זה שאני ישכח, לדוגמא, הבנאדם הזה שבערך הופיע לי בחלום! אולי הוא.. אולי הוא מי שעשה את הדבר הזה! אבל איך? איך אפשר זה נוגד את חוקי הטבע! לא משנה עדיף לא לחשוב על זה.
מהר מאוד ראיתי את הבניינים הגבוהים, את החנויות, הרחובות עמוסים באנשים, גם הכביש שהיה עמוס ממכוניות. לא הייתי רגילה לסביבת נוף הזאת. לא נכנס לי לראש שפה אני הולך להתגורר בזמן הקרוב.
הגענו לבית. הבית עצמו היה וילה ענקית עם בריכה, מטבח גדול, סלון גדול, גינה ענקית שלוש קומות! מצד אחד זה העלה חיוך על פני, ומצד שני התגעגעתי לבית הקודם שלנו שהיה פשוט וצנוע.
בכניסה לבית היה גשר מעץ מתחתיו היה מי הברכה שהקיפו את כל הבית. נכנסנו דרך דלת הכניסה, ומימין לפתח הדלת היה המטבח ופנת אוכל, משמאל היה המדרגות והסלון, ובקצה חלל החדר היה הגינה עם הבריכה גדולה והראשית של הבית.
כל אחד עלה לחדר שלו, שלי היה מאוד גדול, חלק מהדברים הוחלפו. סידרתי את החדר, אחרי שעה וחצי כל החדר היה מסודר ומאורגן. התקשרתי לאנג'ל ושאלתי איך הייתה העברה והכול. וענתה לחיוב.
אחרי כל היום הזה רצינו ליהנות. הלכנו לבריכה עשינו על האש, היה חגיגה שלמה עם המשפחה של אנג'ל שגרה בית מולנו. אחרי שמשפחתה הלכה לדרכה, התקלחנו, וישבנו יחדיו בסלון וצפינו בטלוויזיה. לפתע נשמע צלצול בפלפון של הבית.
שלום, נו איך היה הפרק השני? יש לכם המלצות?
דרך אגב אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק חודשיים! פשוט יש המון לימודים שאין זמן כימעט לשום דבר!!
וכדי שתיהיו מעודכנים תעשו מנוי לבלוג ותקבלו את כל העידכונים למייל על יצא של פרק חדש ועוד המון עידכונים הקשורים לבלוג! לא שווה? עשו מנוי מהר ובחינם!
ירשמו עכשיו כמנוים:
מלאו כאן את כתובת האימייל שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
