אני רוצה להרגיש. אני רוצה לדבר. להקיא את כל הייאוש הזה החוצה. אני מותש, מוכה וזרוק בסמטה חשוכה. פנים למטה על שכבת האספלט הקרה. מכוסה בשתן מצחין ודם ייבש. חתול חיוור עובר לידי. אפור עם עיניים כחולות, כבויות ממזמן. הוא בוהה בי, מיילל ומיילל. קול מלא ברחמים, מלא בכאב. ורק זה גורם לי להרגיש משהו. להרגיש מישהו. הוא מוציא סיגריה ומדליק אותה. מציע לי אחת, ואני לוקח. היא נשרפת ונשרפת, ונגמרת. הוא הולך ממני, מרכין את ראשו. ואני חוזר למיטת הבטון שלי. אני יראה אותו גם מחר. אני בטוח בזה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: