| 10/2012
העולם בוער
אמא, יש לי משהו להגיד.
וזה מאוד חשוב.
איבדתי את דרכי, אמא.
ואולי לא אשוב.
אמא, אני תמיד יתגעגע.
כל יום מחדש.
תמיד אזכור אותך, אמא.
עכשיו כשאהובנו הלך.
אמא, לעולם לא אשכח.
את חיבוקך החם.
שתמיד חימם את לבי.
כשהכל טבע בדם.
אמא, אני עדיין כאן.
למרות הכל.
למרות הכאב והפחד.
בין טירות החול.
אמא, אני מפחד.
עברו כבר חודשים.
אני לא חושב שהוא ישוב, אמא.
אחריי כל הכדורים.
אמא, החושך גובר כאן.
ומעוור את עיניי.
לאן נעלמה התקווה, אמא.
אין כבר טעם לחיי.
אמא, אני שומע רובים.
כיתת ירי בשורה.
הם מכוונים אליי,
אני צריך עזרה.
כבר אין לי כוח, אמא.
הכל נלקח לעד.
אמרת שהכל יהיה בסדר , אמא.
אבל הלקח לא נלמד.
אמא, הכל היה בשבילך.
הוא הקריב את חייו.
איפה הוא, אמא.
למה עליי לחיות בלעדיו?
אמא, אני כבר יודע.
אין לך תשובות.
מדוע יש רק אשמה..
והתנפצו כל החלומות.
אמא, לשנינו כואב.
ותמיד יכאב..
האם כל חיי אשאל,
מדוע עולמי נחרב...?
| |
I am jack's broken wings
מרחף על כנפי העצב, קם, נופל, קובר.. מחפש אור, מחפש אהבה, מתעלק בתקווה,
בציפורניים שחורות, בידיים שרוטות, בחלומות רקובים, בין אנשים אפורים.
מרחף על שמיי סדום, מעל כאב, מעל חרא, מעל איבה, מעל אותה אפלה,
מעל שנים מבוזבזות, ואהבות נשכחות, מעקה חלק ורטוב, כתר כסף עלוב..
מתרסק אל קרקע מוכרת, ברכה לשלום, מודעות אבל בעיתון, אות קין מתרברב.
אבוד בחלום, סיוט מתעתע, שקרים על מילים על שקרים, חוף ים ריק מפנינים.
לאסוף את השברים, להשליך למים הכחולים,
לאסוף את השברים...
| |
I am jack's Lost years
אל תרתע, אל תפחד,
תיקח אותו בשתי ידיים.
תרגיש אותו פועם, תראה אותו מדמם.
דם כחול, נוטף ונוטף.
על הידיים, על הבגדים,
על שלולית המים..
מכסה את העיניים, טעם של סוף.
טעם של שלווה...
תדבר אליו, תספר לו,
על השמש האדומה.
על הימים המתישים..
על האלכוהול והסמים..
על הילד הקטן, שפעם הכרת.
חיוך מאיר עיניים, דמעות שמחה זולגות.
חדיר לכאב, חדיר לשנאה,
חדיר לאהבה.ומה כבר נשאר.. כשגם הלב שלך נשבר. והיום נגמר. האם תשרוד גם מחר..?
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: