moving on and stay strong

אני ממש שונאת חגים..כל הדרמה המשפחתית, הריבים, הצעקות..זה פשוט מאוס כבר..

שוב הדמעות..חברה טובה שלי אמרה לי שאני לא בוכה..שאני חזקה מדי ושאני לא בוכה אף פעם, היא לא יודעת כמה היא טועה..עניתי לה

שגם האנשים החזקים ביותר נשברים. חזרתי לחתוך את עצמי..אני לא יודעת מה עובר עליי בזמן האחרון..

זה נראה כיאלו איבדתי את עצמי בתוך החיים.

לא ידעתי שזה אפשרי עד התקופה האחרונה ששינתה את הפרספקטיבה שלי לחלוטין..שוב לאט לאט אני מאבדת 

את האמון שלי באנשים..אנשים שאני בוטחת בהם בוגדים בי שוב ושוב..ואני כבר לא יודעת אם נשאר לי מישהו אחד

שאני באמת סומכת עליו, אני מעדיפה להסתגר בתוך עצמי מאשר לסמוך ולשתף את האנשים הלא נכונים. 

בנוסף להכל העלתי במשקל שוב..אני כועסת על עצמי כל כך, שלא שמרתי..ושוב אני מרגישה את אותה תחושה 

של שנאה..אותה שנאה עצמית, אותה הרגשה של "שמנה" שאף אחד לא אוהב..כן זאת אני.