בלילה חורפי וקריר עד מאוד, מצאתי את עצמי מעיינת בבלוגים כאלו ואחרים...עד שנתקלתי בתחרות הסיפורים המלוכלכים בישראבלוג - שבה הפרס הוא כרטיסים לסרט 43. לומר את האמת? הסיפור שלי ממש מגעיל לדעתי, ועם זאת אני מקווה שהוא לא מספיק מגעיל כדי לקטוף את המקום הראשון בתחרות, כי הפרס למקום הראשון הוא 10 כרטיסים לסרט, ואין לי 9 חברים. ואחרי הקטע המרגש הזה, נעבור לגועל:

20 שנה אחורה בערך במנהרת הזמן, ועם זאת, איך שראיתי את תחרות הטינופת נזכרתי בסיפור הזה!

באחד מימי שבת החליטו הורי לקחת אותי ואת אחי לפארק מים כלשהו, שנמצא במרחק של כשעה נסיעה מהבית. באותה הזדמנות הצענו לשכנים שהיו אחים (בן ובת) ולמדו איתנו באותו בית ספר להצטרף לבילוי...ימי בית הספר היסודי. לאבא שלי היה בזמנו רכב (נדמה לי פולצוואגן כלשהו) מטעם מקום עבודתו כסוכן מכירות שטח של חברת ציוד רפואי, מהרכבים החצי מסחריים של פעם, שמקדימה יש שני מושבים ומאחורה יש דלת כניסה בגב האוטו ובכל צד מושב מתקפל - לא בטיחותי בעליל, בקיצור. ברכב זה קיימת הפרדה בין הנוסעים מקדימה לנוסעים מאחורה באמצעות חלון, זה היה דומה לרכב הזה מבחינת המבנה, רק של אבא היה רכב ישן ומגעיל יותר:

כדי שיהיה לנו מוי כיף, הורים שלי שמו מאחורה מזרון, כריות ושמיכה, ממש זולה ניידת, וכך העברנו את נסיעות הילדות שלנו (עד שאבא עשה הסבה, טנקס גאד).

נחזור לאותה שבת קיצית, הורי מפקידים את ארבעת הילדים מאחורה - כזכור אחי, אני ושני החברים/שכנים/אחים, ונוסעים. תוך כדי נסיעה - שמחה והילולה, ילדים על כל כאב הראש הכרוך ברעש, צחוקים ושאר מרעישין. בשלב כלשהו הורי סגרו את החלון, אחרי מספר פעמים שביקשו שנחליש את הטונים, לשווא. הורי כנראה שמעו כהרגלם בקודש לאחר סגירת החלון את הביטלס או רשת ב', בפול וויליום.

צחוקים צחוקים, אך פתאום החבר-שכן-ילד אומר "יש לי בחילה", "אני מרגיש שאני עומד להקיא", דפקנו להורי על החלון, בבקשה שיעצרו בצד, צעקנו להם "שי עומד להקיא", "אמא", התחלנו להלחץ אך תוך פחות מדקה הילד הקיא על הזולת מזרון-שמיכה-כריות המפוארת שלנו! והאוטו דאג לפיזור שווה וראוי של שארית הפליטה שלו בחלל, תוך ריח נלווה שאתם בטח מכירים - אבל תקשיבו, במקרה של שי, אני לא יודעת מה אכל קודם אבל עד עכשיו בעת כתיבת שורות אלו אני נזכרת ומצטמררת, ריח קיא חריף מאוד.

הורי אמרו לנו מראש שמדובר בשעה נסיעה בערך, אז הרגשנו שאוטוטוטו מגיעים, והיתה בכך נחמה עילאית. אלא מה? אחותו ראתה את המצב ונתנה קונטרה ראוייה: "בא לי להתעלף, יש לי סחרחורת", אחיה המקיא בוכה בטירוף, אני עצבנית רצח ממשיכה לדפוק על החלון להורי והם לא שומעים!! אתם כבר יודעים מה קרה - כן, היא התעלפה ועל פניה נמרח הקיא של שי, אחיה. ולא רק זאת, אחי, רואה מישהו מקיא וחש הזדהות יתר - יש לזה השפעה מיידית עליו מה שגורם לו לרצות להקיא גם תוך כמה רגעים, וזה אכן קרה.

לפארק המים לא הגענו, אלא עשינו אחורה פנה לאחר שאבי החנה את הרכב והורי ראו מה ארע בשעת הנסיעה. עד היום כשאני נוסעת לטייבה ורואה את הרכבים מהסוג הזה, משהו באף מדגדג לי בריח שבת בבוקר .