יש לי אינטואיציות ממש טובות, אני מספרת לעצמי ומאמינה בכך. אילו רק הייתי סומכת עליהן קצת יותר, לא הייתי נמצאת במקום בו אני נמצאת היום, אני מספרת לעצמי שוב. וזה לא מאוחר מידי להתחיל להסתמך עליהן, אני מספרת שוב הפעם. נפגשתי עם הבחור החדש, היה נחמד (ויותר), אחרי תקופת יובש כה ארוכה לצאת לדייט וללכת לצד גבר. אחרי הנשיקה שהיתה ללא ספק הדבר הכי מרגש שקרה לי בזמן האחרון, השענתי את הזרוע שלי בין ידו הימנית וככה הלכנו בחזרה לרכב. "כמה זמן לא הלכתי כך עם גבר", חשפתי בצורה תמימה או מעוררת רחמים, אני לא בטוחה לאן לוקחים את זה.

אחרי הפרידה מהאקס היתה תקופת יובש כל כך ארוכה מכל מה שקשור לעולם הגברי. בהתחלה זה היה מאוד מציק לי, הייתי מרגישה חזק את הריק שיצר הזמן בו לא היה לי למי לספר בכל סוף יום על הרכילות המשרדית, על הצחוקים שהיו לי באותו יום כמו גם על הקשיים שחוויתי. הכל המשיך לקרות לי, רק מילותי וחווית השיתוף נתקעו בין החזה לפה בחלל שיצר גוש של צרכים. אני מודה שהכי היה חסר לי הפן הפיזי, אבל רק לא מיני אלא ממקום של צורך פיזי בחיבוק של גבר, נשיקה על הראש, להגיד לו בשבת בבוקר כשעדיין נמצאים במיטה להרים את היד ולהכרבל מתחתיה כאשר הראש שלי על החזה שלו. אח, אני כותבת את זה ומרגישה שוב את החוסר הזה.

אבל, כאילו שכחתי קצת כבר את ההרגשה ולכן שכחתי קצת את הכמיהה. התרגלתי לקום בשבת בבוקר לבד, לבלגן תוך שינה את השמיכות בלי שמישהו נוזף בי על כך בבוקר "כל הלילה משכת לי את השמיכה, קפאתי מקור, היה סיוט", התרגלתי לישון טוב בלי להתעורר באמצע ולילה ולהתישב, להסתכל עליו ולהגיד לעצמי - "פאק, זה אמיתי?", וגם "זה החיים שהולכים להיות לי?", ולא שהיה גרוע אבל לא הייתי שלמה עם זה, וזה היה צץ בעיקר בלילות ואז המיטה היתה הופכת למקום הכי בודד בארץ כולה. כך לפחות הרגשתי. עד הבוקר המחשבות היו כבר ניתקות לטובת שגרת היום יום וחוזר חלילה.

חשבתי לעצמי, שאתה כבר לא האחרון שהתנשקתי איתו. היו לי איתך הרבה דברים טובים גם, אבל נשיקות זה לא אחד מהם. בתור אשה שיכולה להתנשק שעות זה תמיד חסר לי, בגלל שלא אהבת להתנשק ולא תורגלת בכך מספיק - נוכח אי אהבתך לכך, גם לא היית טוב בכך, והחלק העצוב הוא שזה לא חסר לי איתך. אני כל כך אוהבת להתנשק, יש בזה משהו מאוד אינטימי, יכולה שעות. כל כך אוהבת שמפחדת שהרגשות שלי לחדש הם קצת מעל לאמת בגלל שהוא מנשק כל כך טוב שאני שוב נאבדת במשעול ההתאהבות, ואני כבר צריכה להיות חכמה, ולסמוך על האינטואיציות שלי.