לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  LW

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

89.90


"נשמע שנ' ממש מעורר בך רגשות, שקשורים אלייך שקשורים לחברה שלך"

"כן... ממש, הוא מעסיק אותי חבל על הזמן, הוא ממש מעלה אצלי הרבה שאלות ומחשבות מעבר לשעות העבודה כאן"

"בגלל זה אולי קשה לך, את עוברת אולי תהליך מקביל ביחד איתו?"

"אמ.. כן יכול להיות האמת שאני חושבת על זה אז..."

"אולי נעשה 5 דק' הפסקה? ונמשיך לחצי שעה שאני חייבת לך?"

"אמ.. כן בסדר"

יופי לך שאת יודעת לשאול שאלות טובות וליצור מרחב פסיכודינמי מאפשר ולעשות כאילו שאני מרכז העולם לרגע ואז את נהיית הפסיכולוג בישראלים

"אמ.. כן אז יש עוד משהו שאת רוצה לשתף?" וקוראת לי מיילים בפרצוף

לפחות לרגע מישהו שאל... ואפילו שזה מזויף, לפחות שאלת... יותר מלשאול, ביקשת שאשמיע

לא זוכרת מתי מישהו ביקש ממני להשמיע, לא בכותרות... אלא ממש להשמיע 

ואו כמה קלטות אגרתי למי שאי פעם יבקש להאזין

חלקן פה, יש בלוג אחר, חלק בבלוג הממש ראשון שלי, חלק פיזרתי בפתקים באייפון יש חלק אפילו במסמכי אופיס של ממש

"לא אין לי כלום, נראה לי שכלום"

"טוב אז תעשי מה שדיברנו ונפגש שבוע הבא?"

"כן.. כן בסדר.. תודה, נתראה..."

 

נראה לי שאף אחד לא רוצה לשמוע

אולי זה באמת לא כזה מעניין

כולם בשיט שלהם

מי רוצה את השיט שלי

למרות שאני מצליחה לרצות לשמוע שיט של אחרים

אולי מי שבשיט דומה לשיט שלי ירצה לדבר על השיט

וגם לשמוע את השיט שלי כי זה יזכיר לו תובנות על השיט שלו

איזה שיט... תכלס הכל שיט.

אני אכתוב ספר

ואז את,

ואמא

ואבא

ואבא ביולוגי

וא' 

ובעצם כל כל כל מי שלא התעניין באיך עבר עליי היום

ואיך אני מרגישה עם זה

יגיד יא אללה

איזה שיט מעניין יש לה זאת

חבל שלא שמעתי את זה לפני

ועדיין הוא יעלה לכם 89.90 

אין הנחות למשפחה ומכרים

בגלגול הבא אולי תקשיבו... זה היה בחינם. 

 

נכתב על ידי LW , 23/1/2019 15:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שלום 19


 


מודבק היישר מהפתקים באייפון, רגע אחד לפני שנרדמתי ב31 לדצמבר 23:50 בערך


 


עייפה וטעונה מכדי לעשות סיכום


לא זוכרת אפילו את המעבר מ17 ל18 לא יודעת אם אזכור את המעבר הזה, הכל הטשטש לכדי תקופה עמוסה אחת, בלי פנאי לסיכום בלי פנאי לעיבוד, נוחת עליי ונכפה עליי להתחיל בלי נקודה שלא נדבר על פסיק. 


הייתה שנה ארוכה של כלום על פניו אולי יותר מתחת לפני השטח. יכולה להיות יותר מזה אבל עייפה מידי, יותר מידי מהכל. 


אני לא אופטימית ואני בעיקר חוסכת מעצמי, את מה שמגיע לי את מה שאני צריכה, עוטפים אותם ואף אחד לא עטף אותי, רק מעודדים אותי להתמודד ״מה את חושבת לי ולאבא לא היה קשה?״ ״תגידי תודה על מה שיש לך״ אז תודה על מה שיש לי אבל בגדול נמאס לי להסתפק


להבטיח לכולם את העולם ולהסתפק במדף נטוש בפינה לעצמי, זה לא לי וזה לא מה שמגיע לי, האמת שלא אכפת לי אם למישהו יותר קשה, לי קשה ונקודה. לא מתנצלת ולא מפנה את מקומי לאחרים, קשה לי קשה לי קשה לי, לא מפסיק לא דועך, כעסים מצטברים מטען שאין לי עוד מקום אליו, אבל הארגזים שאני מנסה להעיף גם אם פיזית אניח אותם מחוץ לדלת הם עדיין שם... 


אבל שיהיה..


שתהיה שנה טובה וגיל 24 חיובי, שאזכה בלוטו ואנוח 


אקח מאלף ואקח מטופל ולי ולשאר כמובן. אבל גם לי, במילים שלי זה בעיקר לי פ. (נרדמתי)


 


לנצח אשאר במתח לדעת מה התת מודע שלי עמד לכתוב לי ונרדמתי לו באמצע 



נכתב על ידי LW , 23/1/2019 15:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,218

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLW אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על LW ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)