מוזר, חשבתי באמת שהנושא החם יהיה יום האישה, אבל יותר כמו "כמה הנשים נפלאות",
אבל הינה, כולם כותבים בדיוק על מה שאני התכוונתי לכתוב כשנכנסתי לכאן היום.
טוב נו, זה ישרא..
כמובן שהיה נעים להתעורר מהודעת "מזל טוב" מידיד (בהתחלה בכלל לא הבנתי, למה גם "מזל טוב"?),
אבל ככל שהפוסטים והתמונות בפייסבוק ובאתרים אחרים (אה כן, יש כאלה) הלכו והתרבו, כל אחד מלא יותר בסטיגמות - התחלתי רק להתעצבן יותר.
השוואה שעולה לי לראש והיא לא הכי חדה:
הקהילה הגאה.
פעם בשנה הם עורכים את מצעד הגאווה, יוצאים ושמחים וגם מוחאים על זכותם לזכויות שוות ומה לא.
אני אגב מאוד אוהבת להשתתף, בלי שום עניין בפוליטיקה, זה פשוט פאקינג כיף - מוזיקה, כוסיות בבגדים מינימאלים שאולי גם לסביות, XL והופעות על משאיות.
אבל הנושא הוא עניין הייחוד, הפרדה, דגש על השוני. הרי אין "מצעד הסטרייטים" (כמה פעמים יצא לי לשמוע את זה מהומופובים..)
"אם אתם רוצים יחס שווה, למה אתם כאלה מוזרים ורוצים לבלוט?"
אני לא אתייחס לזה כאן, ארוך וחופר מדי. וזה קצת עושה לי אסוציאציה לביצה והתרנגולת.
מה קודם - זה שעושים מצעד או זה שהם לא נחשבים לשווי זכויות?
וחזרה לנשים.
זהו? השמיני במרץ? יש לנו יום אחד? יום של "מזל טוב, כן כן, את נהדרת ויכולה לעשות כל מה שגבר יכול".
אבל מחר תחזרי למטבח, תשתקי כבר, תרזי, תתלבשי צנוע, אל תלונני על הטרדה כשאת לבושה ככה, תראי קצת עור או שאת עלובה, תחייכי במקום העבודה (אגב, מישהו שמע פעם שאומרים את המשפט הזה לגבר?!), תולידי ילדים, תזדייני עם בחור אחד אחרת את שרמוטה, תתאפרי מה את טומבוי, תסדרי, תנקי, תשטפי ותגידי תודה לאנס שבכלל רצה אותך.
אם היה שוויון אולי לא היה צריך את היום הזה. לגברים אין, איך זה?
אבל אנחנו נשים, נשים חלשות ופתטיות, חסרות ביטחון ומלאות טינה וקנאה. בטח שנתלונן במקום להנות מהעובדה שיום אחד בשנה מוקדש אך ורק לנו, ביום הזה אנחנו מקבלות פרחים בלי שום סיבה כביכול חוץ מזה שאנחנו נשים, מחמאות ואיחולים וסוג של הוכרה על העבודה הקשה שלנו.
פעמים רבות נתקלתי בויכוחים על יתרונות לנשים ולגברים, מה עדיף, מה קל יותר, למי יש יותר הטבות וכו'..
ואני אומרת שהדבר הקשה היחיד שגבר צריך להתמודד איתו - זה להיות עם אישה.
אני לא שונאת גברים. גברים הם עם חרא ונשים הם עם חרא. כלבות אחת אחת תכלס. והאנושות כולה בזבל. אבל לא על זה היום.
מעודד לראות שיש גברים שהופכים לאישה. צריך לשאול בהזדמנות אחת/אחד מהן/ם למה היא/היא בחר/ה בזה.
אולי במצעד הגאווה הבא...
סקסיזם קיים בעולם.
לשנות את זה ייקח עוד שנים רבות ואף אישה שבחיים היום לא תראה את זה.
אבל כל עוד לא מעלימים עין ולא חושבים "הכל טוב והשכר על אותה עבודה שווה", יש עוד סיכוי שהשינוי יבוא בכלל.
בינתיים, כל אישה צריכה לדאוג לעצמה ולא לשכוח את זה.
אישה יכולה להיות חזקה, יכולה להיות בטוחה ויכולה להיות מוקפת באנשים שבאמת אוהבים ומעריכים אותה. בכל ימות השנה.
אל תשארי במקום שבו את לא מרגישה ככה :)
I am woman, hear me roar?
כינוי:
Corpus Vile
בבלוג זה
בכל הבלוגים
