בסופו של דבר חזרתי לחבורה, אך אני ויולי לא
היינו כמו פעם היא הייתה עדיין כבולה בתוך חברות השקר הזו בין ורה הבלונדינית,
זואי, מריה השקרנית פתולוגית ונסטיה. באחד הערבים באתי לפארק, אני רואה את אלכס
בלונדיני חיוור עם עיניים כחולות, קצת הזכיר לי דמות בהארי פוטר-מאלפוי גיכחתי
לעצמי 'אפס' חשבתי ובזתי לו, ישבתי עם ידידים שלי על נרגילה, זואי ויולי באו, יולי
לבשה חצאית מיני וחולצת מחשוף קלה כשרואים לה את גבעות החזה, והכל בכדי לרצות את
אלכס. רון דחף לאלכס מרפק ושניהם צחקקו, היא לא שמה לב לזה מכיוון שהייתה עיוורת
מהחיוורון שלו.
לא הבנתי איך יולי הייתה מסוגלת לאהוב אותו, אם
הייתי נמשכת לגברים כנראה זה היה מושך אותי, אבל לא ידעת ועד עכשיו אנני יודעת איך
זה להמשך לגברים, אחד הבחורים בחבורה התקרב ליולי ולזואי "אתן באות למסיבה
בשישי?", הופתעתי "יש מסיבה בשישי?"
הוא השתקק והסמיק ואמר "כן עוד חודש יש
מסיבה" הוא לקח את זואי לצד ולחש לה משהו, כבר ידעתי שאני לא מעורבת במסיבה
הזו ולא כל כך עניין אותי, גם לא כל כך היה אכפת לי שיולי לא אמרה לי כי ידעתי
שמתישהו האסימון שלה יפול.
ביום המסיבה החלטתי ללכת צעד נועז אחד קדימה
לפני כולם, התקשרתי לנסטיה שהאינסטינקט האוראלי שלה הוא לפלוט את הדבר הראשון שהיא
חושבת, יש כאלה שיחשבו שהיא לא יודעת לשקר אני קוראת לה מטומטמת ניצלתי רבות את
ה"כישרון" שלה בשביל האינטרס האישי שלי "איפה את?" אני שואלת
"אהה אני מחוץ לבית שלי מחכה ליולי
ולמונית, את באה למסיבה נכון?"
אמרתי לה "כן אני בנתיים מתארגנת, איפה
המסיבה שכחתי ואצל מי?" באמת התארגנתי אחר החיפוש לאמת, לא שיקרתי בזה
"אצל מריה בבית החדש שהיא השכירה....
אויי" כנראה אז היא נזכרה שפלטה יותר מידי מסוד הכמוס והאפל הזה.
יצאתי לכיוון הבית של יולי, התקשרתי אליה
"את בדרך למסיבה?"
"לא אני בבית"
"באה לך לצאת לנרגילה ובירה?"
"לא, לא באלי לצאת היום!"
כמעט הייתי קרובה לבניין שלה, לקחתי את
המדרגות כי היא גרה בקומה הראשונה. דפקתי בדלת, ופתח לי חן, חן הוא חבר של אמה,
אביה הביולוגי בגד באמא שלך נטש אותה עם המאהבת שלו כשהיא הייתה בת 10, אביה
הביולוגי שמר איתה על קשר עד גיל 13 והיה באה לקחת אותה כל שבת שניה לסירוגין, היא לא
קבלה ממנו את אהבת אב לבת, אלא הוא היה לוקח אותה לבילויים רק בשביל על "V עשיתי זאת".
את החינוך היא קבלה מחן שאהב אותה כאילו
הייתה בתו, מאז שהיא בת 11.
"היי חן"
"אוייי שלום ניקי יולי לא בבית"
"ואיי בטח פספסתי אותה"
"כן, היא יצאה עם מונית לפני חצי
שעה"
"טוב תודה"
"שבת שלום ניקי"
ירדתי במדרגות וכעסתי על עצמי למה הלכתי את
כל 20 דקות האלו בשביל שקר שאני כבר יודעת אותו. למה?
אחרי שבוע ישבתי עם ידיד שלי מאיר
ותכננו את היומולדת שלנו שנתכנן ביחד, דיברנו בנינו וחשבנו איפה נעשה, ברקע הצחוק
של ורה נשמע, כמה משפטים לא ברורים שמעתי, מאיר שאל "על מה אתם צוחקים?"
ורה הבלונדינית התקרבה אליו "יולי אחרי
המסיבה באה לפה שיכורה שפוכה מתה, היא התחילה להתחרמן עם כולם ולשבת על כולם, לא
מספיק לה כנראה את אלכס"
'חבל שיולי לא פה בשביל לשמוע את כל השטויות
מה'חברה הטובה החדשה' שלה' חשבתי לעצמי, ומעבר לזה אולה סיפרה לי יום למחרת
"אלכס מבקש מיולי לשכב איתו" אוי לא חשבתי שכחתי מההתערבות המטומטמת
הזאת.
אמרתי לעצמי "הולכים ליולי" חשבתי
מהר 'מה אני צריכה מה אני צריכה' נפל לי האסימון
נכנסתי לאייסיקיו ונכנסתי לרון, בדקתי את
ההיסטוריה, יאללה מהר "העתק הדבק" לתוך מסמך וורד, פאקינג 14 דפים "הדפס".
החלפתי בגדים בזמן הזה, וקשרתי את שרוכי. תחבתי את הדפים לתוך שקית ניילון, ויצאתי לדרך.
הגעתי אליה הביתה, ישבתי אצלה בחדר
הייתי כ"כ נחפזת לספר לה את זה אך לא רציתי לספר את זה ליד אמא שלה וחן,
המתנתי בחדר בזמן שהיא שוטפת כלים, ואני מזיעה כמו חזיר וחושבת איך לספר לה.
היא נכנסה לחדר שלה מחייכת אלי "מה קרה?
הבהלת אותי"
"אני יודעת שלא היית בבית ביום המסיבה,
ולא אכפת לי, אכפת לי זה שאת מוקפת באנשים שקרניים שמשקרים לך, את מוקפת
בשקרים"
"טובבבבבבבב ניקי"
"דבר ראשון ורה מרכלת עליך לכולם ביום
שבכלל לא היית, כן ה"חברה הטובה" שלך
ודבר שני קחי את הדפים האלו ואולי יפול לך
האסימון, אני יצאתי"
יצאתי מהבית שלה ונתתי לה לקרוא ולעכל את זה
הגעתי הביתה היא התקשרה אלי בוכה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Nickle
