פרידה

ככה נראה הסופ"ש שלי:

יום חמישי אני מאושרת כל כך שהשבוע הנוראי נגמר ואז כל ההבטחות שלי שאני אלמד ואנצל את הזמן בשביל להשלים פערים - נדחות.

יום שישי אני קמה מאוחר (כי אני סוף סוך יכולה אחרי שבוע ארוך) ואז אני מבטיחה לעצמי כל היום שהנה אני צריכה ללכת לחדר לנקות אותו ולהתחיל ללמוד, ומשום מה אני דוחה ודוחה ודוחה ואז בערב כשמציעים לי לצאת אני אומרת לעצמי - אני גם ככה כבר עייפה ולא אצליח ללמוד אז מה רע שאני אצא קצת לבלות...

יום שבת אני קמה מאוחר, והפעם עם האנג אובר. רוב היום אני מבלה ב'לא לעשות כלום' ורק להגיד לעצמי שהנה "אחרי הסרט הזה" ואחרי "הכתבה הזאת" אני אלך ללמוד. בערב אני כבר מרגישה ממש רע עם עצמי שרוב היום לא עשיתי כלום אז אני מתיישבת ליד השולחן ומתחילה איזשהי עבודה. אני מגיעה לחצי עבודה בערך מתעייפת והולכת לישון. ביום ראשון (שזה יום חופשי אצלי) אני קמה בעשר, ואז מתחילה באטרף ללמוד. במקרה הטוב אני מספיקה 3 עבודות, שזה אפילו לא חצי ממה שצריך. אחרי זה כל השבוע אני לא ישנה מספיק כי אני מנסה לסיים את מה שלא הספקתי בזמן, ואז אני מחכה לסוף שבוע כדי להגיד לעצמי - הפעם אני יודעת שאני אלמד ואשלים הכל...אני רק צריכה להגיע לסופ"ש.

לופ החיים הנצחי. היום אני הולכת לשבור אותו ולסיים 4 עבודות, אפילו שזה ערב שישי. כי יש לי עוד איזה 6-7 עבודות לפחות.

כן אני חנונית אש אני יודעת....אבל הכל עניין של רצון.

טוב דבר אחרון - אני שוב חרמנית אש...שמתי לב שזה בא לי בתקופות. אני מסתכלת על הבחור ההוא מהכיתה בתמונות שלו בבגד ים בפייס, ופשוט בא לי ללקק לו את כל הבטן החטובה והשחומה הזאת שלו ולנשק אותו בשפתיים החושניות האלה שלו ואז לנשוף לו באוזן עד שיקבל צמרמורת ולהעביר לו לשון רטובה שיבוא לו לטרוף אותי אחרי זה. ואז לבוא לנשק לו את הפטמות ולרדת לאט לאט לבטן שלו ומשם עוד קצת למטה ואז.... (טוב אני לא יכולה להמשיך לפרט - יש פה קוראים מתחת ל-18)...אבל הבנתם אותי :))) 

מה אני עושה עם זה? אני באמת שוקלת למצוא לעצמי יזיז כי אני כבר לא עומדת בזה... לא יכול להיות שאני אשמור על עצמי ככה בלי שום סיבה.

אבל מצד שני לא בא לי על כל אחד, רק עליו. ואני מתביישת להגיד לו את זה, מה גם שזה עלול לפגוע ביחסים האפלטוניים שלי עם אנשים מהכיתה.

קיצור, אני אמשיך לסבול בשקט, ובינתיים לשפוך הכל פה בפייס :)