על מנת ללמד את הילד דברים, על ההורה לדבר ללא הרף, בנוכחות הילד, כלומר, לתאר בקול רם מה הוא חושב, מרגיש, ועושה. כך הילד תופס את יחסו של ההורה לכל דבר בחיים, ולומד בעצמו להכיר את הגבולות

דוגמה אישית:

- ילד לא רוצה לישון בזמן? לכו לישון לידו כמה פעמים, תשירו יחד שיר ערש והירדמו...
- הכול לומדים מדוגמה. תראו איך החיות מצמידות את הגורים שלהן אליהן בכל דבר ועניין והגורים לומדים מהן.
- חבריו של הילד משפיעים עליו חזק יותר מכל מבוגר
- הולכים לקניות עם הילד? תנו לו ביד משהו טעים לאכול, ספרו לו על כל מוצר ושימושיו
- להיות בהסברה תמידית. "תיכף אפנה ימינה, עליי לבדוק שאין רכבים משמאל ומימין"

איומים על ילד הם דבר פסול. הם עובדים רק כשילד מרגיש תלות בהורה. ברגע שלא ירגיש תלוי, מייד "יצפצף עליו"

- ילד שרק שמע כל הזמן "אסור", לא יידע איך להתייחס לחיים כבוגר. לא הקנו לו גישה
- לא כדאי לתת פרס על שמירה על גבולות. הרי הגבולות לטובתו, אז למה מגיע פרס?
- פינוקים צריכים לבוא מדי פעם כחלק משגרת החיים. לא כתשלום על שמירת גבולות
- אתה מתיישב באוטו ומסביר: "זו חגורה. בלי חגורה, האוטו לא נוסע, נדלקת מנורה..."-ילד לא מבין "מסוכן"... הוא מבין שבלי חגורה, האוטו לא נוסע
- הילד הוא כמו שוטר, אם פעם אחת לא נשים חגורה, נהרוס מיד את החינוך. הכול דוגמה
- אם בסוף כל ההסברים הילד עדין מסרב לשים חגורה, אין ברירה, אלא להפגין כוח. ילד חייב לדעת שיש גבול. אמנם הוא שם, רחוק, אבל הוא קיים. שיפחד לעבור אותו. במקרה כמו בדוגמה עם חגורת הבטיחות שהילד מסרב לחגור: ההורה מתהפך בצורה מאוד רצינית, מהסברים וחיבוקים לנוקשות ותקיפות

אם הילד לא שומע בקול הוריו שהם איתו יחד בחברות, אז החברות נשברת ויש היררכיה.

- עכשיו ההורה כעליון כלפיו, כקובע. כמו חוק הטבע
- להסביר לילד שאנחנו מוגבלים על ידי חוקי החברה והטבע. בחיים אי אפשר לעשות מה שבא לך
- אם תרשו לילד לעשות כל דבר בלי שום גבולות, הוא יתייחס כל חייו כך לחיים, ויינזק

איך לאתר את שביל הזהב, את ה"קו האמצעי"?

- "זהירות, גבול לפניך". הבעת פנים שמתחלפת להיות נוקשה היא כמו תמרור אזהרה
- בהתאם להתנהגות הילד, חוזרים להיות חברים טובים כמו קודם
- ילד צריך להרגיש שההורה הוא כמו חוקי הטבע. כמו ברזל. לא סתם פועל מעצבים, אלא: עקבי
- רצוי שהילד לא ירגיש הבדל בין אבא ואימא. שניהם כאחד כלפיו
- גבולות חייבים להיות, כי המציאות עצמה מציבה לנו גבולות, הגבלות
- עלינו לבנות בילד חוש ביקורת מפותח, שלא ילך בצורה עיוורת אחרי אף אחד
- נסו לתאר בקול רם מה אתם עושים, חושבים וכן הלאה, ותראו איך הילדים משתפרים.

מתוך "חיים חדשים", הורות ומשפחה.

האם הפוסט עזר לכם גננות או הורים יקרים? אשמח למשוב :)