החיים כל פעם מראים מכוונים שונים שכמה היחס לאנשים למציאות לכולם משנה את הקשר בינינו, את החיים ממש. היום יצא לי להרגיש את החוק טבע הזה. אשתף בקצרה:

היום כרגיל הלכתי להדריך בחוג, היה ילד אחד שהפריע לי ודיבר, בוא נגיד שהוא לא היה חביב עלי היום. בסוף השיעור הוא רצה שאני אתקן לו את הדגם שבנה, באותו רגע וואלה לא עניין אותי הבעיה שלו, היה ממש רצון להחזיר על ההתנהגות שלו בחוסר הענות לבקשה שלו,מצד שני הרגשתי שזה לא נכון לנהוג ככה.

הוא נעמד לידי כמה דקות ובאותם רגעים שמחתי שהצלחתי להתגבר על עצמי וליישם את מה שתמיד היה נראה לי כל כך ברור, שבאמת דרך קשר אישי, שיח בונה אפשר לסדר את הדברים. שאלתי אותו מה הסיבה להתנהגות האם זה בכוונה, הוא ענה לי שהוא לא יודע, שאלתי אותו אם קרה לו משהו, או אם משהו מציק לו.

פתאום הוא ממש נפתח שתף אותי שהוא לא יודע מה עובר עליו לאחרונה ועוד כל מיני דברים שהוא שתף, באותו רגע תמכתי בו והקשבתי ופשוט אמרתי שאם קשה לו במשהו הוא תמיד יכול לפנות אלי לפני השיעור. 

לא להאמין שהוא הדהים אותי בפתיחות שנתגלתה והוא אפילו אמר שבשיעור הבא הוא רוצה לעזור לי עם החומרים ושהוא ממש השתדל להיות רגוע יותר. 

מילד שלא ממש בא לי בטוב לילד שרציתי ממש לחבק אותו. וזה מכמה דקות של לנסות להבין מה הסבה להתנהגות שהייתה לו היום. הייתי יכולה להגיע הביתה עם תווית עליו ובזה זה היה נגמר ופה פשוט נגלה עולם חדש - קשר אחר, חדש.

שתפתי בזה כי אני באמת חושבת שאם נהפוך את זה להרגל הדברים יראו אחרת, הרבה יותר פשוטים, מלאים שמחה הבנה, אהבה ואמפתיה :)