To the Moon & Back

ספרים זה תמיד נושא בעייתי.

מצד אחד, אי אפשר לעבור ליד חנות מבלי להיכנס פנימה כמו ילדון במפעל השוקולד של ווילי וונקה, עם תגובות של "יה! איך אין לי עדיין את (זה וזה וזה...)?" שמסתיימות בי ליד הקופה מנסה להחליט מבין הערימה שלפני על מה לוותר כדי למנוע מעצמי חור ענק בכיס (/כרטיס אשראי).

מצד שני, ספרים דיגיטליים? פשוט לא נראה כזה כיף. פרקטי מאוד, ויכול לחסוך לי סחיבת משקל די רציני בתיק, אבל זה כאילו חסר לי משהו.

אני מניחה שככל שעובר הזמן, ושומעים על עוד הוצאות ספרים שנסגרות, תעשיית הספרים תעבור מה שעברה תעשיית המוזיקה עם הופעת הנגנים וההורדות הלא חוקיות, רק בלי היכולת לחלטר באירועים וביום העצמאות.

זה לא שהיום אני לא משאילה ספרים מחברים ולהפך, אבל ספרים שאהבתי ישבו כלאחר כבוד על המדף העמוס לעייפה בחדר. גם אם אני לא אקרא אותם שוב, מה שסביר להניח שיקרה, יש לי פשוט צורך כזה בבעלות פיזית, לדעת שיש. אני אוהבת את הכריכה, הדפדוף, ההרגשה הזאת של ספר. סתם קובץ pdf או כל פורמט אחר שנשמר איפשהו ויכול להימחק ברגע מרגיש קצת סתמי. אולי זה רק עניין של הרגל.