לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.


"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2021    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      




הוסף מסר

2/2021


חשבתי להפעיל לי שיר של נתן גושן. כי זה משהו כזה, אלבום ישן כזה, שלא מדבר דווקא על מה שברור שאנחנו מנסים להשיג.

אני באמת מנסה להבין מה בדרך, לפני שאני רצה.

אני רוצה להבטיח לעצמי שעוד יהיו לי נשימות עמוקות וטובות במשך הימים,

אבל לא יכולה.

 

הוא אמר לי, אחרי שדחקתי בו להגיד-

"לא. אני לא חושב שכדאי לך להכנס לזה. את לא יכולה להתמסר לקבלה".

וכשאמרתי לו שאני לוקחת את הדברים שלו נורא ברצינות, הוא לא חזר בו.

 

העניין הוא בסוף, שאני יכולה לחכות, אני יכולה לדחות, אני יכולה להמתין ו"להעסיק את עצמי".

אני יכולה.

העניין הוא שאני גם יכולה להתמכר לזה לתמיד.

אני מפחדת שתמיד אגיד שאני לא מוכנה,

שתמיד ארגיש שאני צריכה עוד לברר כמה דברים ועוד לדייק כמה דברים וגם לסגור כמה,

לפני שאני פותחת את החדשים.

אבל החיים זזים, זורמים ואף אחד לא הבטיח, כמו במקרים קודמים, ששום היגיון ורציונאל לא היה בהם באמת.

כל הדברים הטובים קרו במקרה לגמרי,

אבל אף פעם לא באתי מוכנה ל"מקרה" כדי שהוא יהיה טוב. אחרת הוא לא פעל.

אז אולי אני צריכה לוותר שוב, לחזור לפינתי שלי שוב, להתכנס שוב 

ועם כמה שאני חוששת מזה, להתמודד עם מקומי מול מה שנמצא ובא.

 

חלמתי חלומות שלא ציפיתי,

נבהלתי מדברים שלא עמדו בפיתחי מעולם

ובטחתי בריבונו של עולם

בלי לדעת אותו.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 25/2/2021 22:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  ללא גבולות דימיון

בת: 22



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לללא גבולות דימיון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ללא גבולות דימיון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)