אתה תמיד היית איתי , ואני תמיד הרגשתי אותך
אז למה לרגע כשחשבתי שאני מתחילה קצת להצליח עזבת ?
אני יודעת , אתה לעולם לא עוזב . אתה רק מסתתר וצופה עליי כהרגלך מהצד.
אבל באמת אבא , באמת שניסתי !
אולי נפלתי , עשיתי טעויות שאני לא צריכה ... אבל תסביר לי .
אני מבולבלת , אני כבר לא יודעת מה טעות ומה נכון , אני מנסה בכל כוחותיי להחזיק את עצמי,אבל שוב אני מרגישה את הריקנות הזאת ...
דבר אחד אני יודעת . זה שאתה יודע.
כולם פה יכולים לצעוק , לכעוס , לנסות לחנך אותי בשיטות שלהם. אבל רק אתה יודע מה אני עברתי באמת. רק אתה מבין למה אני ככה , שנינו היחידים שיודעים באמת הכל עליי.(אתה אפילו יותר)
אבל פתאום יש לי הרגשה שהכל נופל עליי , אני רוצה לברוח למקום שקט אבל לא יכולה.לגמרי כמו ילדה שרוצה לטרוק את הדלת כשהיא כועסת , אך אין דלת.
כמה לילות בכיתי ? קיר אחד שחוצה ביני לביניהם , אך הם לא שמעו את קול הבכי שניסתי לחנוק בגרוני. אך שמיים וארץ החוצים בינינו , רק דמעה דקה אחת שברה את הכל ואותה הדמעה נשמעה באוזנייך.
אתה יכול להיות "בורא כולם !" אך אתה יכול להיות גם "אבא" .
אתה יכול להיות "גבוהה , בשמיים !" כמו שהילדים אומרים . אך אתה יכול להיות גם "בתוכי".
אתה יכול להיות "מעניש אותי" ואתה יכול להיות "מחשל אותי"
הכל ההבדל הדק בין ה - יר|אה
אה|בה
אני צריכה אותך עכשיו. נפלתי חזק ולא אוכל לקום בכוחות עצמי , אני צריכה מישהו שיאמין בי , מישהו שאני אחוש אותו , מישהו שיבין אותי , מישהו שיסכים לתת לי לפתוח לעצמי דף חדש,מישהו שיראה לי איך להתנער מהאבק, מישהו שיבטיח שהוא לא עזב והוא תמיד ישאר לצידי.
אני צריכה מישהו שהוא אוהב אותי כי הוא אוהב אותי ולא בגלל שום דבר אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ללא גבולות דימיון