אני מסתכל סביב, אבל לא מגיב לשום דבר. אתם מכירים את המצב הזה שבו נדמה שכל המערכת קורסות ואין אף דרך חזרה? במצבים כאלה, חשוב לשמור על קור רוח, לא לאבד תקווה ולנסות לסלול את הדרך שתוביל אותנו בחזרה לפסגה.
לדעתי, מעולם לא הייתי אדם חזק, אחד כזה שנמדד ברגעי חולשה. תמיד העדפתי להתכנס בעצמי וללטף את החסרונות שבי כי הן יישארו שם לנצח.
יום אחד, התחיל בתוך הגוף שלי משהו חדש, נחל החיים שוב זרם בתוכי, אבל פחדתי ממנו. פחדתי שהוא עוד פעם יוביל אותי למפל, שלא אצליח להתמודד עם גובה הנפילה.
על אף החששות, החלטתי לקפוץ למים העמוקים. הכול היה מדהים כל כך. הנחל הזה היה מרהיב ביופיו ובתוכו הסתתר הדבר שהכי רציתי בעולם - אושר.
בדיוק כשלא שמתי לב, הוא סחף אותי אתו, הזמן עבר מהר ולא נתן לי שום ברירה - המפל הוא נקודת המוצא האחרונה.
לסיפור הזה, שמבוסס על החיים שלי, יש כמה סופים אפשריים. בסוף הראשון, אני מחליט לוותר. אני נותן לנחל להראות את צדדיו הרעים שמהולים בטוב עד שאי אפשר להבחין מי נגד מי. הוא ימשיך לחבוט בי ולהפיל אותי למטה. אבל בסוף השני, אני מצליח לפרוץ את גדרי המחשבה ולהאמין. "אם אכשל בניסיון, אמות. ואם אניח לו ואוותר, הסוף יהיה דומה.
לכן, אין לי מה להפסיד. אני חייב ללכת על כל הקופה".
במקרים רבים בחיים, אנחנו נמצאים בצומת החלטות. כולם נוהגים לומר שהחיים שלנו באותו רגע, תלויים בו, וטועים. החיים שלנו תלויים בנו. הבחירה בידינו. אנחנו מחליטים לאן לסובב את ההגה, שמאלה או ימינה. במקום לעצור ולתת לשאר הרכבים להתנגש בי, אני החלטתי ללחוץ על הגז, מה אתכם?
נ.ב
כשסיימתי לכתוב את הטקסט, שלחתי אותו לכולם כצו פקודה. החיים הם מלחמה. היאבקות. כמו בכל קרב היאבקות, אף על פי שיש מנצח בסוף, גם הוא מסיים חבול במידה כלשהי. הצלקות מסמלות את החוזק שלנו. הם מוכיחות שהיינו במצבים קשים והצלחנו לעבור אותם. תחזיקו חזק, המסע מתחיל. אף אחד לא אמר שהוא יהיה קל, אבל בעזרת הכלים הנכונים, תוכלו לעמוד בו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
