בכל פעם שאני רואה את אבא של א' וג' (בסך הכל פעמיים עד כה) אני רוצה שהוא יזיין אותי הכי חזק שיש לו
אני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים כי אני פוחדת שהוא יראה את הזימה שלי.
ובגלל שאני כל כך לא רגילה למחשבות מהסוג הזה אצלי אני חושבת על זה כל היום כבר ואני לא מרוצה מזה.
בכל מקרה, אשתו ממש מקסימה.
אני הולכת לראות לפחות אחד מהם חמש פעמים בשבוע עד סוף השנה.
כשאת מבינה פתאום שהוא בסך הכל מזכיר לך את הגבר, בן הזוג והאבא שי' יהיה יום אחד. הפספוס הזה רודף אותי שנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
