Trouble

המצב עדיין לא משהו,אבל בין כל הבלאגן,אני יכולה למצוא רגע של שקט.

אתמול בין כל הלימודים והלחץ והחרישות למקצוע שחשבתי שיהיה יותר כיפי שבחרתי בו,קיבלתי טלפון מפתיע.אני לא אתן עוד פרטים כי באמת שאפשר לזהות אותי (רמזים עבים מידי בשאר הפוסטים),אני רק אוכל להגיד שהתקבלתי למשהו שממש רציתי.

ממש שמחתי התקשרתי לאמא,לאחותי לחברות...ופתאום מצאתי את עצמי מנסה להתקשר אלייך,לספר לך.

נזכרתי,ואוטומטית הדמעות ירדו מעצמן.בכיתי ובכיתי ולמזלי (?) חבר טוב התקשר ואיחל לי בהצלחה,אז דעתי הוסחה לשיחה ארוכה של רבע שעה..

את כל כך חסרה לי,אני בטוחה שאת שמחה בשבילי,ולמדתי!! לא היססתי יותר מידי בהחלטות את רואה? מקווה שעשיתי את ההחלטה הנכונה :)

מתגעגעת אלייך...