1.אני לא לחוצה יותר.
2.נהייתי קרירה יותר.
3.אני פתאום יכולה לבהות במשהו ולא לזוז.
4.אני בוכה בלי סיבה.
5.אני עצבנית יותר.
6.אני אדישה יותר.
7.אני נרתעת כששואלים אותי שאלות בקשר לזה.
8.אני אוכלת דברים שלא הרשיתי לעצמי לאכול כשאת היית כאן.
9.אני לא נהנית לאכול אותם כמו שתמיד אמרת לי שזה יהיה
10.אני שקטה ומופנמת יותר.
11.אני לא מרשה לעצמי לצחוק יותר מידי.
12.אני מקפידה פחות על הלימודים,כי זו הסיבה שבעצם בגללה לא באתי אלייך יום לפני שנפטרת,גם כשאמרתי שאני אבוא.
13.אני חולמת חלומות מוזרים יותר מהרגיל.
14.אני מדמיינת אותך ומדברת לעצמי.
15.אני מתחננת שתתגלי אליי בחלום,או שאני אראה את הרוח שלך לפחות
אני משוגעת יותר,ואני עושה דברים שבחיים לא עשיתי בעבר.לא ידעתי שאני אשתנה כ'כ,אולי כי ידעתי בתוכי שאף פעם לא תמותי...אני לא רגילה למחשבה שאת לא פה,ולפעמים אני רגילה אבל ברוב הפעמים אני פשוט לא אותה אחת.אני לא באמת יודעת אם הם שמים לב שהשתניתי,אני יודעת שאני שונה עכשיו.
כנראה הייתי צריכה להקשיב לכולם,ולא הייתי צריכה להתקרב כל כך ברגע שקברו אותך,אבל הייתי מתחרטת ואוכלת את עצמי אם לא.
לפעמים אני חושבת מה איתך ואיך את שם,אולי את שרה עם הזמרים שאת כ'כ אוהבת שמתו עוד הרבה לפנייך,ואולי את מרשה לעצמך ללבוש מכנסיים קצרים עכשיו,והשיער שלך ארוך ויפה עם הגוונים שאהבתי כ'כ.אולי,אני לא יודעת..
פתאום השיר שאהבת מקבלת משמעות אחרת...מדרגות לגן עדן אמרת? תספרי לי בהזמדנות כשניפגש למעלה מתישהו.
אוהבת,
אני.