לא מאמינה שזה תמיד קורה לי !
לצערי, אחד הדברים שאני יוכל להעיד על עצמי הוא שאין לי חברים טובים שנשארים איתי לאורך הדרך.
יש לי חברים לתקופה מסוימת ושם זה נגמר.
אוספת אותם לתקופה שבא לי ואת עוזבת, כאילו כלום לא היה.
לצערי, הדבר שהכי קורע אותי מבפנים, שלאורך השנים אגרתי כל כך הרבה חברים, ולמרות זאת אני הכי בודדה שיש.
בדרך כלל זה לא מפריע לי אבל עכשיו אני כבר ממש רותחת
איך תמיד אני נדבקת רק לאנשים שדואגים אך ורק לתחת של עצמם
מבליגה ומבליגה..עד מתי?
גם לי יש בעיות לא רק לכם, אז למה אי אפשר לדבר על הבעיות שלי אף פעם?
למה תמיד שיחה עליי הופכת לשיחה על עצמכם?
למה כל הישג שלי הופך לשלכם?
דיי
רוצה מישהו אמיתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רוצה חבר
רוצה מישהו שיקשיב ויתמוך
זאת בקשה כל כך גדולה?! מישהו שיעזור לי בזמן משבר רגעי שקורה פעם בחצי שנה?!
אני תמיד כאן בשביל כולם
עושה הכל,מקשיבה להכל,משתעממת אבל תמיד נמצאת במקום.
אז למה אף אחד לא בשבילי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
