אתמול, כשנסעתי בחזרה הביתה באוטובוס מאילת הביתה אחרי הטיול השנתי, האחרון אגב, המחנכת שלי סיפרה בהפתעה לתלמידים שהצליחו להישאר ערים על חיסולו של אחמד ג'עברי. היינו מנותקים מהעולם במשך שלושה ימים, וזה היה הדבר הראשון ששמענו ממנו. עוד לא הבנתי מה זה אומר, אפילו לא ידעתי מיהו, והיום, שמשום מה נשמע רחוק כל כך מאתמול בלילה, אני יכולה לספר לכם כל כך הרבה.
מצאתי את עצמי יושבת מול מסך הטלוויזיה משעה מוקדמת מאוד בבוקר, צופה בערוץ 2 ומזפזפת מידי פעם לערוצים אחרים מהארץ והעולם, כדי לראות מה אומרים עלינו בחוץ. כל הזמן יורים על הדרום, ומספר הטילים הארורים האלו רק עולה ועולה. כל הזמן מראיינים אנשים: כתבים מכל הסוגים, מפקד משטרת מחוז ירושלים לשעבר, אנשים מפיקוד העורף, מפקד בכיר בחיל האוויר... לא שמתי לב לשמות שלהם, אבל כן הבחנתי בכך שכולם הגיעו מתוך הציבור הישראלי ותפקידם לשמור עליו כשהם פועלים מתוכו. לקח לי זמן להבין שחוץ מראש הממשלה ושר הבטחון שכינסו אתמול מסיבת עיתונאים, אף מדינאי לא התראיין לערוצי הטלוויזיה מאז אתמול ורק עכשיו בשעות הערב הם מתראיינים.
זה גרם לי לחשוב - למה רק מהממשלה לא שמענו שום דבר מלבד כמה הצהרות תמיכה עד הערב? אני מודעת לכך שהם כן דואגים לאזרחים והמדינה נמצאת במצב לחוץ מאוד, אבל למה? למה כולם יכולים ואתם לא?! למה אתם מנצלים את הריאיון לעוד תעמולה פוליטית עבור עצמכם ולא מביעים תמיכה ורגשות אמיתיים?
הירי עדיין לא הפסיק, ואני דיי בטוחה שהוא לא יפסק גם בעוד כמה ימים. אתם שגרים בדרום וחווים את המצב על בשרכם, אין לי מילים בשביל להגיד כמה אני דואגת לכם ורוצה שהכל יגמר. תהיו חזקים.
עריכה:
חיפשתי עכשיו את "מלחמת המפרץ" בגוגל ותראו מה מצאתי בערך בויקיפדיה:
"למרות הפגיעה הפיזית המועטה של התקפות הטילים, היו להתקפות השפעה מורלית
גדולה על האוכלוסייה שהייתה נתונה לחרדה, דבר שבא לידי בטוי בעזיבה של
תושבים מהמרכז לנגב ולגליל. ראש עיריית תל אביב דאז, שלמה להט,
הצהיר: "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת", ודבריו עוררו ויכוח ציבורי.
הבלבול שנגרם בלילה הראשון של נפילת הטילים, העדר התגובה של הממשלה,
והימנעות ראשיה מפנייה לציבור הוסיפו גם הם לחרדה. בהיעדר תגובה ממשלתית
הציבור נאחז בדמויות אחרות, שהבולטת בהן היהדובר צה"ל תת אלוף נחמן שי שנחשב ל"מרגיע הלאומי"."
ההיסטוריה חוזרת על עצמה או שזאת רק אני?