אז במקום ללמוד למבחן אני חושבת על המצב, וגם קצת עליו. האמת היא שהוא לא יוצא לי מהמחשבות, והבעיה שכרוכה בזה היא שזה בכלל לא הזמן המתאים לכך. כל זמן הוא לא הזמן המתאים לכך. מעניין אם הייתה אי פעם מישהי שהתנגדה לרגשות שכאלו כמוני. אני פשוט מסרבת להכיר בכך שאני עלולה להתאהב, אז אני מדחיקה את זה, כי פעם נכוויתי מהאש יותר מדי פעמים, ואני עדיין נכווית. זו השנה האחרונה שבה אני אראה אותו בכל יום ואמס שוב ושוב מהחיוך שלו ומהשטויות הילדותיות שהוא עושה מידי פעם.
אולי עדיף להשאיר את המצב כמו שהוא, מי יודע על מה הוא חושב...

בזמן האחרון זאבים הם ההשראה הכי גדולה שלי, אז חשבתי לצייר אחד כועס, כי הוא קצת מזכיר לי אותי עכשיו.
בבקשה מכם, אל תעתיקו אותו, תפרסמו אותו או תעשו בו כל שימוש אחר מצפייה. הוא שייך לי.
לילה טוב ושקט 