לא כל מי שנודד מחפש את דרכו - ג'. ר. ר. טולקין

            בשנים האחרונות עלו לשידור בערוצי הטלוויזיה הישראליים אין ספור תוכניות מציאות (ריאליטי) שמטרתן המשותפת והיחידה היא זכייה בכסף. סביב הנושא מתנהל ויכוח סוער בשאלה - האם כדאי להמשיך ולשדר את התוכניות הללו, או שיש להפסיק את שידורן לאלתר. אני מאמינה שיש לעצור את שידורי תוכניות המציאות משום שהן שגויות מיסודן, והן והמסרים שהן מעבירות אל הציבור לאו דווקא תורמים לו אלא פוגעים בו.

            כפי שנאמר, בתוכניות אלו המטרה העליונה היא זכייה בכסף, וכסף יעוור אפילו את האדם החכם ביותר. אני רואה את השאיפה של משתתפי התוכניות לזכות כמלחמה על המעמד החברתי ועל האינטרסים האישיים שלהם. להם, אין כל התנגדות לתכנים ולצורת ההגשה של התוכניות אל הצופים בקהל ובבית, ומכאן שהם למעשה מאפשרים את שטיפת המוח הנמשכת שנים ואת התעמולה שכסף הוא הדבר החשוב ביותר בחיים. כך המפיקים מדברים על ליבם של הצופים, שרובם כורעים תחת עולה של המציאות הישראלית הקשה מנשוא - הן מבחינה ביטחונית, והן מבחינה כלכלית. אותם צופים מחפשים בתוכניות אלו דברים שינתקו אותם ולו רק לשעה או שתיים מאותה מציאות, הם רוצים לראות שניסים, במיוחד בתחום הכלכלי, אכן קורים, והמפיקים מגישים להם את חלומם על מגש של כסף. הם גורמים להם לחיות במציאות מדומה ובלתי אפשרית.

            האווירה בתוכניות המציאות היא חייתית, פראית, יצרית. הן מלמדות שהדרך שאדם עושה כדי להתעשר אינה משנה, בין אם הוא זכה או אם לא. בתוכניות כדוגמת 'הישרדות', 'המרוץ למיליון', 'האח הגדול' ו'כלוב הזהב', לא פעם ישנן "משימות" משפילות שאדם מן השורה לא היה מסכים לבצע. אבל, כאשר מציגים בתוכניות אלו אנשים שאכן מבצעים אותן, אחוזי הצפייה (רייטינג) של התוכניות עולים (חשוב לציין שהם הדבר החשוב ביותר למפיקים). זה קורה כי בני האדם נהנים לצחוק על אחרים שמושפלים. המוסריות נעלמת ברגע, וכל מה שנשאר הוא האושר העילאי של צפייה בביזויו של אדם אחר. האם אתם הייתם מוכנים לענות על שאלה ולאסוף כמה שיותר מוצרים בזמן קצוב, לאכול עיני שור, או אולי להסתגר בבית ביחד עם קבוצת אנשים ולהיות מצולמים כל היום וכל הלילה? וכל זאת בזמן שצופים בכם. לא, לא הייתם מוכנים בעד שום הון שבעולם, אבל כאשר מישהו אחר עושה את זה במקומכם... כמה נוח.

            כמו כן, תוכניות המציאות הופכות פופולאריות, ולא רק בישראל. לא פעם אמרו שהדור הצעיר של היום הוא ריק מכל תוכן, טיפש וחסר עתיד, ואני לא מוצאת את העובדה שאותו דור צעיר הוא זה שצופה בתוכניות המציאות יותר מכל מגזר אחר באוכלוסיית העולם, מפתיעה. זאת, מכיוון שתוכניות הטלוויזיה, ולא רק אלו המדוברות כאן, מחנכות את הצופים בהן. בני האדם הם יצורים שטבעם לחקות את סביבתם כדי להתאים את עצמם אליה ולשרוד בה. כנראה שהמסרים שמעבירות אותן תוכניות נראים לבני הנוער ולילדים כנכונים, ועל כן הם מתנהגים בדומה למה שנראה להם כנכון. בני הדור המבוגר יותר מפרשים את התנהגותם כרעה.

            מצד שני, יש הטוענים שיש להמשיך ולשדר את תוכניות המציאות בערוצי הטלוויזיה השונים. לטענתם, תוכניות אלו נועדו לטעמי בידור בלבד, ואין בהן שום דבר שנועד להזיק או לפגוע באף אחד. אכן מוצגת בהן מציאות מדומה ומן הראוי שבמציאות אחרת מזו שאנו חיים בה היום, יתגשמו חלומות ויקרו דברים שמעולם לא קרו, זו המטרה של הטלוויזיה.

            אני מבינה שתוכניות המשודרות בטלוויזיה נועדו לשעשע את הצופים בהן, ואני לא מתנגדת לשידורן של תוכניות מהסוג שבו כסף הוא לא המטרה, אולם המחיר שהצופים מסכימים לשלם עבור שעשוע כבר עבר את הגבול. השפלה של אדם מול מצלמות ובכל בית מתפרשת בעיניי כעינוי. כמו שאמרתי קודם לכן, כסף יעוור אפילו את החכמים, והוא, בעזרת תוכניות המציאות, הצליח לעשות זאת גם לאלו שלא משתתפים בהן אלא מתרווחים בכורסאותיהם. בכל יום מדברים על זכויות אדם בסיסיות כמו חופש הביטוי והזכות לשוויון. האם הזכות למניעת השפלה אינה בסיסית גם היא?

            לסיום, אני מקווה שתוכניות המציאות יבוטלו ואת מקומן ימלאו תוכניות בעלות מסרים יותר חינוכיים ומוסריים, כמו עזרה לאנשים ועבודת צוות. ערוצי הטלוויזיה מעצבים את חיינו יותר מאי פעם, ותפקידינו הוא לדאוג שהם יעצבו אותם כך שבעתיד לא נאלץ להסתכל לאחור ולהתחרט על כך שלא עצרנו את עצמנו כשיכולנו.

הקטע נכתב ברוח ההכנה לבחינת הבגרות בלשון ב', שממנה אני מפחדת כמו שלא פחדתי בחיים מבחינות בלשון.
אני ממש אשמח אם תשאירו תגובה ותגידו איך היה החיבור, מה אני צריכה לשפר ומה לעשות או לא לעשות, מה דעתכם על הנושא, כי זה מאוד חשוב לי, אין לי מספיק זמן עד בחינה...