לא כל מי שנודד מחפש את דרכו - ג'. ר. ר. טולקין

אני אוהבת איך שכשהשלג נגמר,

החורף עובר

והאביב מתחיל לצוץ,

באים איתו רגשות חדשים,

כאילו קמו לחיים מתוכי.

אולי הדבר המנחם ביותר

הוא החיוך שלו

שנטמע בזיכרון.

חיוך תמים שכזה,

שצופן בתוכו סודות כמוסים.

ואולי האהבה הזאת היא רק

אגדת חורף ישנה.

סיפור שנגמר מזמן,

כשהחורף עוד היה

והשלג לא הפסיק לרדת.