אני מפחדת להודות בהרבה דברים. אחת מהם היא התקווה,התקווה שאנשים כמוך אתה - גורם לי להרגיש. ובכל זאת, הרבה פעמים אני מונעת מעצמי להרגיש. מדחיקה את זה ,ואומרת- תני לזה זמן. בבקשה,תני לזה זמן. אל תמהרי להתרגש,תהיי את. ואולי אני סתם פחדנית? כל פעם שאני מתחילה לכתוב פוסט או חושבת על מה לכתוב,אני ישר ממהרת לדחות את זה. אז אני לא אשקר,אני מפחדת להרגיש,אני מפחדת מעצמי. כבר הוכחתי לעצמי ולא פעם שאני מסוגלת לעשות דברים מטורפים. לא הגיוניים. המון פעמים הרגש הוא ששולט עליי,גורם לי לעשות דברים בצורה אימפולסיבית וחסרת הגיוני. לפעמים אני מתחברת לזה ואוהבת את זה אבל הרבה פעמים אני יודעת שזה משהו שיכול להוביל לכאב או להזיק לי בצורה כלשהי. מה דעתכם? ~~~~~~~~~ פתחתי מייל חדש שנועד לשמש כמייל של הבלוג (עד עכשיו היה לי רק את המייל האישי שלי). מוזמנים לכתוב לי [email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Eve.