Fear
|
 כינוי:
Eve. בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 11/2015
החלטתי.
חזרתי הביתה וזה החזיק בדיוק יום.
קשה פה עם ההורים. זאת הרגשה מחניקה,בודדה והבנתי הכל.
הבנתי שאני צריכה לחזור לבית השני שלי,החם והאוהב שבו לא אומרים לך כמה זמן להתקלח,
לא חופרים לך כשאתה רוצה לצאת רגע מהבית,אתה מעשן רגוע בלי הפחד שיתפסו אותך,
כשאתה שוטף כלים או עושה משהו בשביל כלל האנשים בבית-שמים לב לזה,מחמיאים..
ולא מבליגים ולא שמים לב לשום דבר טוב שעשית אלא רק על השלילי.
בית שבו לא חופרים לך שהחדר מבולגן,אין שום לחץ.
בית של משפחה,של אמא אמיתית,בן זוג שהוא החבר הכי טוב ושאפשר לדבר עם שניהם על הכל.
בית שבו אתה יוצא מהחדר ולא זוכה להערות מגעילות ("את שמנה","מתי תרזי?","מה את מתכוונת לעשות/ללמוד אחרי הצבא?"
"מתי תמצאי חיים?")
ואת האמת? בבית השני אין את ההערות אבל יש את העשייה,התחלתי להתאמן עם בן הזוג שלי,לאכול בריא,אני מרגישה ששם יש לי חיים..
ופה?
אני לבד. אני בחדר. אני סגורה.
אני אורזת ונוסעת...לפחות משהו כן החלטתי בתקופה הזאת :)
EVE.
שיודעת להחליט...מקווה שיודעת.
בהצלחה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
