בחיים לא היינו ביחד ולא נהיה,
אני עם אחר ואתה רחוק מאוד.
בחרנו בדרכים אחרות ובכל זאת משהו תמיד יזכיר אותך.
אם זה בשירים מסויימים,במקומות,או קבור עמוק בזיכרון..
תמיד החיוך שלך יצוץ בראשי ויחמם לי את הלב.
תמשיך ותצליח,זה מה שיש לי לאחל לך.
תודה שהכרנו,תודה שאתה קיים-גם אם זה כבר רחוק אחורה.
אהבתי אותך.
בעבודה הולך בסדר למרות שאני כבר מרגישה שאני מתחילה לחפש את דרכי המילוט שלי ממנה.
אבל אולי זה לא בגללי או בגללה ...
האווירה שם היא כזאת- אף אחד לא מרוצה,הרבה עזבו לאחרונה,השאר שוקלים ואחת שהצטרפה כמוני עזבה היום.
יש הרבה דברים שמתסכלים שם.
אבל ראבאק...יש לי משהו יותר טוב לעשות עכשיו?
אז נישרוד כמה שאפשר שחודש הבא יהיה טוב (משכורת של 4 ספרות!!! בתור חיילת מלאאאא זמן שלא קיבלתי משכורת אמיתית.)
הוא במילואים למשך כל השבוע...
הוא חוזר כל יום הביתה אבל היום הוא נשאר גם לישון שם.
זה הולך להיות הזוי. אני הולכת לישון במיטה שלו,לבד (אף פעם לא קרה עדיין)
והוא הולך לישון במיטה צה"לית.
ממש החלפנו תפקידים אפשר לומר חחח..
אני שונאת להיות בבית שלו לבד,גורם לי להרגיש בבידוד מפגר שכזה.
זאת גם עיר שאני לא כל כך מכירה ככה שאני גם לא מכירה פה אף אחד כמעט
והידיד היחיד שאני כן מכירה (שהוא במקרה גם האקס שלי) חולה מוות.
אז זה לשבת בבית כמו מפגרת,להגיד היי לאמא שלו שחוזרת הביתה ב8 וללכת לישון.
שונאת אותו ואת המילואים שלו!!!
הדבר החיובי היחידי שיצא מכל זה זה הרגע שהוא חוזר על מדים (חייבת לציין ששנה לא ראיתי אותו על מדים)
וזה מושך בטירוף!
עד כאן.
EVE.
ששמחה שיש לה פטור ממילואים :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Eve.