אז הינה התקופה המעצבנת הזאת, התקופה הזאת שאין לי מושג איפה אני אהיה מחר. טוב,אולי מחר יש לי מושג איפה אני אהיה פחות או יותר...אבל למשל מחרתיים ואחרי זה-לא. עוברת משיחה לשיחה (האלה שאני מועילה בטובתי לענות להן), מאוטובוס לאוטובוס, ממקום למקום, מראיון לראיון. אולי בסוף אני אפול על משהו טוב...ואולי אפילו מחר (מקווה!!) אני לא רוצה עוד פעם ליפול לעבודה שאני מרגישה בה נטלושבכלל כל מהות העבודה היא נטל. אני רוצה משהו משמעותי לשם שינוי! אני לא רוצה עוד פעם לעבוד במקום ואז לעזוב אותו אחרי יומיים. אני רוצה משהו שאני אוהב,אתחבר אליו,אפילו אם זה לתקופה של חודש חודשיים ואז אתחיל את מירוץ החיים הקטן שלי שזה לעבור לגור איתו לבד, פסיכומטרי,חו"ל ואז למצוא כבר עבודה חדשה בב"ש כנראה.
הקפ"ס (קב"ן של חיל האוויר-למי שלא יודע) אמר לי בזמנו שהכי קל למצוא את מה שרוצים בעזרת הדברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא רוצים
ואז מתחילים לסנן דברים עד שמגיעים ל2-3 אופציות מתאימות (של דברים שאתה לא-לא רוצה) אז הינה ,אני יודעת מה אני לא רוצה...או לפחות אני יודעת חלק מהדברים שאני לא רוצה ומה שאני לא מכירה אני פשוט לא מכירה. אז אני יודעת מה אני כן רוצה...בערך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Eve.
