Fear
|
 כינוי:
Eve. בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 12/2012
Gonna miss you.
אז החלטתי בסוף כן לנסוע לשבוע כנף. אז יהיה לכם חופש ממני ל3 ימים הבאים.
בכללי עברו עליי ימים לא קלים,הרבה נזלת וכאבי גרון 
גם חוסר מוטיבציה לעשות משהו..מכירים את זה? שבא לכם פשוט למות בשקט חח.
היום דיברתי עם ילד/בחור .. זוכרים אותו? אחרי שלא דיברנו כבר שבועיים.
החלטתי לזרוק לו הפעם רמיזות עבות לכך שאין לו סיכוי איתי ואני מקווה שהוא הבין את זה בצורה הזאת ולא בתור "אל תדבר איתי יותר" או משהו כזה. כי כשאני ישירה,לפעמים יוצא שאני ישירה מדיי. גם כשאני ממש משתדלת לעשות את זה הכי רך שאפשר. זה אחד הפאקים בי. זה יוצר מצב שאנשים מבינים דברים שאני אומרת בצורה שונה ויותר קיצונית ממה שאני מנסה להעביר.
היום בכללי התחיל ברגל שמאל..מכירים את זה?
זה התחיל בקטן,במין חוסר מצב רוח כזה..והתפתח לממש עצבים וחוסר שקט פנימי.
ישבתי עם חברות בחדר אוכל והטטניקים היו בטורנות על החדר אוכל.
והיה איזה טטניק מטומטם שהחליט שהוא מנקה את השולחן לידינו בזמן שאנחנו אוכלות.
לא רק שאסור לעשות את זה,זה גם ממש לא נעים כי זה עם החומר הזה שמנקים איתו את השולחנות וכל שפריץ של הדבר הזה זה עף לך לאוכל. וכמו שאמרתי גם הייתי ממש עצבנית באותו רגע גם בלי קשר אליו. אז ביקשתי ממנו פעם,פעמיים,שלוש..הוא פשוט המשיך. אז איך שהוא סיים לנקות והלך פשוט זרקתי פטיטים לעבר השולחן שהוא ניקה בו.
אני לא אומרת שזה בסדר ולא מצדיקה התנהגות כזאת אבל באותו רגע ממש ממש הייתי עצבנית והמטרה היא להעביר את המסר עד כמה היום הזה היה חרא.
חברות שלי התחילו להתעצבן עליי ובכללי לא היה לי חשק לאף אחד . השיחה עם ילד/בחור קצת הרגיעה אותי יחסית. יש לו את סוג החיוכים האלה שקשה שלא לחייך בחזרה. דאמט.
לקינוח - תמונה שמוכיחה עד כמה אני משוגעת כבר מגיל קטן ;)
שבוע מעולה אנשים ♥
איב.
עידכון (22:01)-
אני (14:20):
אל תיקח את זה בכיוון הזה,אתה עדיין תמיד יכול לפנות
ולדבר איתי פשוט היה חשוב לי להבהיר את הדברים האלה ואני מקווה שתיקח
את זה לכיוון הכי טוב שאפשר.
זה לא אתה זה אני ;)
ילד/בחור (22:00):
אוקיי,זה בסדר...הכל טוב :-)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מרוצה!
| |
עשרת הדיברות לבלוגר מתחיל.
1. אל תכתוב עם שגיאות כתיב!
2.אל תכתוב פוסט באורך קילומטר-אנשים אשכרה רוצים לקרוא את זה ולהספיק לעשות עוד דברים בחיים.
3.אל תכתוב על דברים שלא מעניינים אף אחד חוץ ממך.
4.שמור על עיצוב מסודר,פיסקאות ושורות קצרות ונוחות. רצוי וכדאי לשים תמונות פה ושם בשביל היופי ושהשילוב של הכתב והרקע לא יכאב לעיניים.
5.אל תכתוב קטן מדיי. לא לכולם יש סבלנות לזה.
6.אל תכתוב על נושאים נדושים מדיי. תהיה מעניין ומחדש.
7.אל תפתח עוד בלוג פרו-אנה!
8.תגיב לאנשים-אנשים יגיבו לך.
9. אל תחתוך את עצמך. בלי שום קשר לבלוג-פשוט אל.
10.אל תתאבד (ו/או אל תנסה להתאבד) . אותה סיבה.
חולה :(
-עריכה-
אין פה שום דבר אישי כלפי אף אחד..
| |
nightmare
לאחרונה אין לי כוח לכתוב בבלוג.
יש לי הרבה רעיונות לכתיבה,הראש שלי מלא בהם אבל משהו פשוט לא זורם לי...
ועד שגרמתי לעצמי עכשיו לשבת מול הפוסט הזה,יש לי פשוט בלאק אאוט.
אבל אני אשתדל (:
חלמתי היום סיוט...סיוט ממש מוזר.
אני די מנסה להדחיק אותו מהראש שלי במשך יום שלם אבל זה פשוט שם.
חלמתי שאני במין שטח מדברי ריק שכזה ויש מלחמה. ממש מלחמה. כמו בקונטר סטרייק חחח.
אנשים יורים מכל עבר...ואין לי שום מושג למה אני שם. ניסו לירות בי מלא פעמים ופשוט החטיאו כל פעם..
בפעם אחרת כדור עבר ליד הלחי שלי והשאיר סימן שמאוחר יותר ראיתי במראה באותו החלום.
מסביב גם היו מלא מטוסים (על האדמה) שהתחבאתי מאחוריהם.
אחרי זה קלטתי שיש מין פינת ישיבה כזאת בצד והיו שם אנשים שפשוט צפו במתרחש וביניהם גם אחי הקטן ישב שם.
ואז ראיתי שעף לו כדור ישר לבטן.
רצתי אליו,לא ידעתי מה לעשות...הבטן שלו דיממה והוא היה מבוהל. ניסיתי לעצור את הדימום עם היד,צעקתי שיתקשרו לאמבולנס וניסיתי להזכר בפעולות האחיה שלימדו אותי.
האנשים שהיו שם אמרו לי שזה שטח רחוק ושלא באים לפה אמבולנסים בכלל ושאני אגש לחובשת,שהייתה בערך 5 מטר משם וישבה בפינה אחרת.
צעקתי לחובשת,היא ניגשה באדישות ואמרה שאין טעם לטפל בו שגם ככה הוא עוד שניה מת.
נשברתי,פשוט בכיתי ולא ידעתי מה לעשות.
בסוף התעוררתי ב5 בערך עם דמעות,כשכל המיטה שלי רטובה בהם. עד עכשיו יש לי דמעות בעיניים כשאני ניזכרת בדבר הזה. פאק.
נעבור לנושא אחר.
הבני זונות דחפו לנו שבוע כנף ב31.12-2.1 (אל תשאלו מה זה . סוג של גדנ"ע)
העניין הוא שזה נופל על הנובי גוד (שנה חדשה). וזה ממש מבאס שבמקום להיות בבית ולחגוג עם המשפחה אני צריכה להיות באיזה חור.
הרבה התלוננו אבל הזונות לא יכולים לדחות לנו ככה ש...נידפקנו.
עד כאן להיום,
איב. 
| |
רק לי זה יכול לקרות.
מכירים את זה שאתם אומרים לעצמכם על משהו "רק לי זה יכול לקרות"?
ובכן,זה קרה לי היום ... שוב.
זה קרה לי עם אותו הבן אדם כבר כמה פעמים בחיים. זאת אחת הסיבות שאני חושבת שהוא מיוחד כל כך.
הוא תמיד פה,בכל מקום..ואני כמו פתאטית מחפשת תמיד סיבות למה זה קורה.
זוכרים שסיפרתי לכם על עמנואל?
אז,מאז לא דיברתי איתו..סיכמתי איתו שאני לא מדברת איתו. מה שקרה זה שהלכתי בתומי ברחוב ופתאום אני רואה אותו.
זה כל פעם קורה לי.
דווקא איתו.
אז כן אמרתי לו היי ודיברנו סמול טוק על החיים שלנו ובכלל....
אבל,מה זה אומר? 
דאמט...הוא חייב להריח כל כך טוב?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
