"הַמָוֶת רוֹכֵב עַל סוּס בַּשָׁמַיִם וּפְנֵי נַעֲרָה לוֹ. גוֹן עֵינֶיהָ כְּעֵין הָעִנְבָּר.." (פנחס

"מה זאת אומרת יודעת לקרוא אבל לא מבינה?"

- התחלתי ללמוד לבד.

"אהא, כן. אז למה בעצם את רוצה ללמוד רוסית?"

- ארוסי דובר רוסית.

"מי? מה?"

- הבן זוג שלי, ארוסי, האיש שאני אמורה להתחתן איתו. הוא רוסי. רוצה להצליח לתקשר עם המשפחה יותר.

"כן כן טוב. 200 ש"ח כן? ותקני ספר אה?"

- נחכה עם הספר. 

"טוב טוב כי... (5 דק' בלה בלה בלה זיוני שכל בלה) טוב, לא משנה ניפגש עוד שבוע"

***

"איך אפשר לעזור לך מתוקה"

-(איכ!) אני מחכה ל-י'

"אה חבל, למה דווקא לו?"

-...

"אולי בכל זאת? בואי נגיד שגם לי קוראים י' "

-...

"אה אז את עוברת לגור פה? איזה יופי! (מעיף מבטי זימה חרמניים)"

תוקעת בו מבט.

"רגע, את נשואה? יש ילדים כבר?"

מבט המום (אני נראית גג בת 20!)

"לא, כי זו דירה קטנה יחסית ו.. אממ.. לא משנה.."

- טוב, אני חייבת לזוז לעבודה. (ולהקיא את כל מה שגם ככה אין לי בבטן יומיים)

***

"תכניסי אותו לפרופורציות, את שומעת?!"

כן, אבל יש גבול לכמות האחריות שאני יכולה לקחת על הבחור! הוא לא הבובה שלי!

***

"זהו, מעכשיו אין יותר עירום בבית"

- למה?

"יש מלא חלונות וזה"

- אז?

"אה לא משנה, זה לא יעזור. יהיה הרבה עירום בבית".

- וגם גראס

"קיבינימט"

***

שכן רואה אותי עם ארגז ביד: איזה יופי, דירה חדשה?

-כן. בורחים מהפסיכים מלמעלה ;)

שכן: אההה.. דה, דירה יפה... גדולה... (מורח כל מילה ככה יפה)

-כן :)

שכן: אבל המטבח לא משהו! מטבח חרא!! אני אמרתי לו! אמרתי לו שישים עוד 3000 שקל יעשה מטבח! מטבח חרא! לא רוצה מקשיב, אף פעם לא מקשיבים. אמרתי לך כבר לפני שנה - חרא בניין. חרא!!

- (כבד...)

שכן: נו מילא, כל טוב...

-(מסננת "זין"..)

(קייני גנבתי לך קצת את הפורמט.. הייתי חייבת ;)