כן כן, פוסט מתלהב טיפה..
תראו מה קיבלתי!!!
חברות חדשות מבית מאדן! והן סופררר נוחות. מזכירות לי את המגפיים האדומות.
פעם הייתי "זאת עם המגפיים האדומות". היו לי כאלה מזמש אדום (בלי עקב) של האש פאפיס בתור ילדה (במשך כמעט 10 שנים!) עם ג'ינסים, עם שמלות, לכל מקום הייתי הולכת איתן. כל הזמן צחקו עליי, אמרו שזה מגוחך ומה קשור אדום לכל מקום. ניסו לשכנע אותי לוותר עליהן, קנו לי נעליים ומגפיים אחרות אבל לא הייתי מוכנה לעזוב אותן. הכי אהבתי אותן עם השמלה הפרחונית שיצאה לאמא שלי מכל החורים. אבל בהחלט שחקתי אותן לחלוטין.
למרות שעדיין לא הייתי מוכנה לנעול אף מגף אחרת לא משנה כמה יפה/גבוהה/אדומה היא היתה. עד שלפני הנסיעה לפולין אמא קנתה לי מגף אדום-משופשף מדהים עם שרוכים, הן הצילו אותי מנשירת אצבעות בשלג שם אבל נעלמו. ועד היום המזל שלי עם מגפיים בקאנטים, יקר מדיי/ מתפרק מדי/ קשה למצוא משהו שאני אוהבת, ועדיין לא מצאתי את הנעליים האדומות שתמיד רציתי שיחליפו את אלו שהיו לי בילדות. אבל החברות החדשות בהחלט קרובות לשם... אני צופה לנו יחסים צפופים ואינטנסיביים בנות, לשנס שרוכים!
בנימה קצת אחרת.. היום עוד כמה שעות יש לי סוף סוף את טקס חלוקת התעודות. שנה וחצי אחרי סיום התואר. אני הולכת לבד. בעצם אני והברנש. אבל בלי ההורים שלי. הם רצו להגיע אבל מאז אמא לא מדברת איתי ואבא עסוק בעצמו וביום הולדת של החברה שלו (שמתחילה לעלות לי על העצבים למרות הוד מדהימותה). ירדתי מזה, לא ניסיתי להזכיר או להתחנן או בכלל.. אני די אמביוולנטית בכל מקרה אבל אתמול חטפתי בום לחזה, חשבתי על הטקס הזה ונהיה לי עצוב. טוב לפחות אני לא הולכת לבד לגמרי הפעם...
כינוי:
Flying Amber
בבלוג זה
בכל הבלוגים
