"הַמָוֶת רוֹכֵב עַל סוּס בַּשָׁמַיִם וּפְנֵי נַעֲרָה לוֹ. גוֹן עֵינֶיהָ כְּעֵין הָעִנְבָּר.." (פנחס

כי כשכואבים - מצחיקים.

אני כבר שבוע מנסה לצייר וכושלת נחרצות. אין לי מילים להסביר אבל מתפוצצת רעיונות ודילמות.

אני מתלבטת, אני מתחבטת, ובעיקר לאחרונה אני פשוט פוחדת.

אז מנסה לצייר ומתייאשת. כל קו שיוצא מהעיפרון פשוט לוקח איתו עוד קצת סבלנות.

אתמול דווקא היה נחמד בצורה מפתיעה, לא היתה לי סבלנות וכל מה שרציתי היה לישון או להתבטל. אבל אז חזר הברנש מחד"כ וכמה דק' אח"כ קפץ חבר שלו ולא היה לי נעים להמשיך להסתגר בחדר אז ישבתי איתם, והופתעתי אבל היה נחמד ומצחיק ואפילו קצת מעניין.

פרשתי למקלחת והוא כמובן ראה בזה סימן והעיף את החבר. אז היתה מקלחת נעימה עד שבשיא כל העניין קפצנו בצרחות כי נגמרו המים החמים.. ומאז משעשע לי.

נו טוב, תלוי איך מסתכלים על זה שאמא מספרת שכואב לה הראש ואני עונה לה שכואב לי התחת והיא נבהלת ולא מבינה ואני צריכה להזכיר לה את עצם הזנב הדפוקה שלי.

"מה קרה, קשקשת הרבה מדי בזנב היום?" אמרו לי היום בעבודה בדיוק כשנגמרה לי הנשימה ולא הצלחתי לקום מהכסא מרוב כאב. ~$#%^ חכי חצי דקה שאני אעבור את גל הכאב הזה ואז תצחקי עליי! אולי אני אפילו אשועשע...

אז אמא אומרת שמצחיק כי מישהו בדיוק שלח לה תחת בצ'ט בעבודה. יופי, בוגרים.

יום תחת.

הייתי נותנת הרבה כדי להחליף את עמוד השדרה שלי, או אפילו בשביל שבימים כאלה מישהו ימציא פטנט שיעביר את התחת לפרונט כדי שאוכל לחבק אותו קצת ולנחם אותו שגם מחר יכאב אז שיפסיק לעשות צרות.

אנחנו הולכים היום לראות את המחזמר קברט. שיהיה לי בהצלחה..

טוב יום מעצבן בעבודה וזה לא עושה טוב לתחת הדואב שלי.. חזרה.