"הַמָוֶת רוֹכֵב עַל סוּס בַּשָׁמַיִם וּפְנֵי נַעֲרָה לוֹ. גוֹן עֵינֶיהָ כְּעֵין הָעִנְבָּר.." (פנחס

זאת ההרגשה.

יש שניה טובה

ואז התרסקות.

וכל מה שבא לי זה לקפוץ מאיזה צוק.

יש לי בחילה כבר מאתמול. מרגישה כאילו כל שאיפה של אוויר אוכלת ממני עוד חלק. הדמעות בעיניים כבר צורבות וצריך להכיר באמת..

אולי מספיק להילחם..

אולי נגמר.

אני יודעת שאין לי אוויר והחלל ממלא אותי בכאב.

כואב לי הראש ובא לי להיעלם מהעולם. לא רוצה לעבוד, לא רוצה לבוא לפה מחר, לא רוצה ללכת לשום מקום..

הקסם שלי נגמר. האהבה שלי מתה.. האיש שלי ויתר עליי. וזה רק היה עניין של זמן.

מטומטמת מטומטמת מטומטמת.