"הַמָוֶת רוֹכֵב עַל סוּס בַּשָׁמַיִם וּפְנֵי נַעֲרָה לוֹ. גוֹן עֵינֶיהָ כְּעֵין הָעִנְבָּר.." (פנחס

היוש.

כבר עשרות פעמים התכוונתי לכתוב וברגע האחרון צצות שטויות.

עשרות רעיונות, ציטוטים ואנקדוטות משעשעות שירדו לטמיון בנבחי איבוד.

אפילו את הפוסט הזה כבר כתבתי פעמיים אחרי שישרא החליט למחוק לי אותו שוב ושוב.

אז אני מנסה שוב כי כמה אפשר כבר.. אבל הפעם בקצר יותר ובנקודות (כי כמה אפשר לכתוב את אותו הפוסט?!)

- אז לצערי אני אעדכן שהמרד הקטן שלי בתעשיית הגניקולוגיה הגברית כשל, ויתרתי. שוויצריה לא חוזרת לעצמה ואני כבר לא עומדת במתחים האלה כל חודש מחדש, חוץ מזה שהכאבים כבר הגיעו לרמות של טרום עילפון וטמטמת פושעת... אז חזרתי להורמונים ואין מאושר מהברנש..

- עוד לא החלטתי לגבי הלימודים אבל יש בי סוג של תחושת אופוריה אופטימית לגבי כל עניין ההגירה והמעבר, ואתמול אפילו התחלנו להעלות רעיונות של פתיחת עסק קטן... תתאים לי חנות פרחים קטנה? או אולי פעוטון יום קטן..? בכל אופן מאוד משעשעות אותי המחשבות האלה והעובדה שכמעט כל יום אני נזרקת לכיוונים שונים ומגוונים אחרים. והכי מצחיק הוא שלפני בערך 3-4 שנים "ידעתי" בדיוק מי אני, לאן אני הולכת ומה אני הולכת לעשות בחיי... מגדלים באוויר...

- ואם כבר, אז היה פורים די משעשע ונחמד, הבוס שיחרר אותי לחופשונת ביוזמתו ואפילו נתן משלוחי מנות מאוד יפים. רעיון לתחפושת כמובן שלא היה, ובניגוד לשנה שעברה הוא גם לא הגיע ברגע ה90, אלא ברגע ה99... אז אילתרתי פיית יער ויצא חמוד ביותר. ואפילו חשבתי עליכם והצטלמתי (גם כן בניגוד לשנה שעברה חח) אז הנה אני בלי האיפור שיצא מוצלח ביותר ותיאלצו להאמין לי =P :

מבטיחה להשתדל לחזור לעיתים סבירות ותכופות יותר ;)

יום מקסים.