"הַמָוֶת רוֹכֵב עַל סוּס בַּשָׁמַיִם וּפְנֵי נַעֲרָה לוֹ. גוֹן עֵינֶיהָ כְּעֵין הָעִנְבָּר.." (פנחס

התכוונתי לכתוב פוסט משעשע אבל אני אדחה את זה. יש דברים בוערים בי יותר.

מחר יום האישה הבינלאומי, ובעודי חושבת על מתנות קטנות לאימי ואחותי... הפלא ופלא פייסוש החביב נתן לי כאפה לפרצוף.

כאפה מצלצלת וטובה, כזו שעוד מרעידה אותי מהבוקר.

בת דודה של אמא, זו מקנדה שלא ראיתי שנים, העלתה כמה תמונות ילדות וביניהם ההורים שלה בגרסתם הצעירה, סבא חורג שלי, אמא שלי בתור זאטוטה רכה, בגדים מזעזעים ומגניבים משנות ה70 וטיולים קסומים בצבעים מעושנים.

וסבתא.

סבתא שפעם היתה לי תמונה אחת שלה, זו שלא ראינו מעולם, זו שאני קרואה על שמה ונושאת בגאווה רבה שם קצת זקן של אישה חזקה ומהממת שמעולם לא הכרתי.

ואלה היו שתי תמונות קטנות חבויות בתוך כל הקסם המעושן הזה, מטושטשות משהו, חסרות תווים כמעט, כמו שאני מניחה שזכרונה בין הנותרים שהכירו אותה. אבל היא שם. נוכחת כולה. בולטת במרכז בתספורת מזעזעת אופיינית לתקופה, הבלונד בוהק דרך השנים והידיים, כמעט ללא הבעה ניתנת להבחנה רק העמידה הזקופה, מבנה הפנים הטיפה מרובע וכל כך דומה לאימי, והיא מניחה לה יד על אימי בגרסת ילדה שבירה בת 10-11 שעומדת בעמידה המבוישת בה גם אני תמיד הייתי מצטלמת.

ואני מסתכלת על התמונה הזו ויודעת שאני לא צריכה לראות תמונה טובה יותר, חדה יותר, לא מוקדמת לא מאוחרת, שום דבר. בתמונות היא בדיוק בגיל של אימי היום.. 40 ודקה.. ואני יכולה להשלים כל פרט ופרט בדמיוני, עד לרמת סוג העור ומגע השיער, המבט הנחוש בעיניים הגדולות ומהממות. מדהים אותי לראות כמה אמא גדלה להיות קופי של האישה הזו שלא הכרתי, אבל במעט שנותיה פה, ובמעט שנותיה עם אמא שלי היא חינכה, גידלה והכתיבה גם את אמא, גם אותי, ובתקווה רבה גם את ילדיי לכשיהיו.

אז סבתא, למרות שלא הכרנו, אני רוצה להגיד כמה דברים..

דבר ראשון שאני יודעת שאת בטח חושבת שזה אדיוטי לחלוטין אבל תמיד חשבתי שאני מרגישה את הנוכחות שלך איתי, במיוחד מאז שסבא חזר לחיינו וכבר נלקח. הרגשתי את הרוח הצינית והחיזוק שלך כשהיה לי קשה איתו, את החיוך המרומז וגם גלגולי העיניים. וכשנפטר הרגשתי אותך יושבת על הכתף שלי אומרת שיהיה בסדר ונפרדת. כשבאת לי בחלום ואמרת "כמה שאת יפה..." ולא הבנת למה בכיתי. את בטח לא האמנת בחרא הפראפסיכולוגי.

רציתי להגיד תודה שלא ויתרת על אמא וילדת למרות שאמרו לך שזה יהרוג אותך.

תודה שנשארת מספיק זמן כדי לגדל אותה גם אם זה היה ממש מעט, ותודה שהספקת ללמד אותה את כל מה שהספקת ב12 השנים הקצרות שלכן יחד.

תודה שהכנסת לי סבא חדש לחיים, הוא עוד פה ומתגעגע.

תודה שיש לי את השם שלך גם אם כשהייתי ילדה היו צוחקים עליי ולא הייתי מוכנה לספר על השם השני שלי.

תודה על הכל ובעיקר תודה על אמא שהפכה אותי למה שאני היום ובעיקר גאה להיות נכדה שלך.

יום אישה שמח לך סבתא.

ויום אישה שמח ומעצים לכולנו.