Harder, Better, Faster, Stronger

הייתי בלי מחשב זמן רב (בערך). לא קרה כלום בזמן הזה, כשלא הייתי בעבודה את רובו בזבזתי על שינה והמעט שנותר על לשחק בסוני. בין לבין חשבתי המון על המוות ועל דברים אפלים אחרים, ככה זה כשיש לי יותר מדי זמן ואני לא משתמשת בו לדברים הנכונים. אמא ממשיכה ללחוץ עלי להתקדם לאנשהו בחיים ואני בעיקר אבודה ומבולבלת. אני לא רוצה להיות אבל זה מה יש, ומסתבר שזה לא כזה נורא כמו שכולם גורמים לזה להשמע (או שאולי אני מנסה לנחם את עצמי).

אני מרגישה שאני מתנוונת פיזית ומנטלית וזה מרגיש נורא. אני חייבת למצוא זמן לעשות ספורט ולשפר את עצמי, וגם להעמיס קצת על המוח שלא עובד כבר בכלל. בחצי הראשונה של השנה האחרונה חייתי סגנון חיים נהנתני, אפילו יצאתי למסיבות, מי היה מאמין? בחצי שנה השניה, אחרי שכל הכיף הספיק לי, בעיקר חייתי בסגנון חיים רעלני. עם זאת תמיד היו ימים טובים שיצאו מן הכלל- אבל אלה מצבי הרוח הדפוקים שלי משחקים בי. בעיקר שתיתי יותר מדי, עישנתי, עדיין הולכת לישון בלפנות בוקר ולא מתעוררת בבקרים, עצבנית ומיואשת יותר מתמיד בעבודה, חסרת תאבון וחסרת אנרגיה ומוטיבציה. הדכאון שבא עם כל זה מרסק אותי, אבל היום אני די רגועה. אני בעיקר רוצה לטוס לחו"ל ולנקות את הראש.