Harder, Better, Faster, Stronger

החורף מביא איתו את אותה ההרגשה שאני לא יודעת להסביר. הבוקר ביום החופש שאני מתעוררת ושותה בו קפה הוא לא כמו כל בוקר רגיל. זה בוקר ביתי, בוקר שאתה ממש מרגיש את החופש שלך. כל היום לפנייך ואתה מלא מוטיבציה. כל כך נחמד להסתגר בבית ולהתעסק במה שאתה אוהב. חורף זה נהדר. חבל מאוד שהכיף הזה הולך להסתיים מהר מאוד כי אני צריכה להתארגן ליום עבודה מהגהינום.

בקיצור המצב הכלכלי מתדרדר. אני יודעת שההורים שלי לא הולכים לחתוך הוצאות בהנאות קטנות שבתכלס הן בסיסיות ומגיע להם עכשיו כשהם זקנים וחסכו כל החיים שלהם. אני צריכה לחתוך בהוצאות- ותמיד התקמצנתי והשתדלתי לחסוך כמה שיותר אבל עכשיו זה חשוב יותר מתמיד. אני צריכה להחזיק בית שלם, ופאקינג להתעורר בבוקר כדי לנצל את הזמן המועט שיש לי לפני כל משמרת על להתאפס על החיים שלי. וכן, ההורים שלי קשים ואמא שלי קשה, אבל ככה זה. החיים קשים, ואני צריכה להתמודד איתם. זה באסה לחיות ככה אבל מי אני שאתלונן כשיכול להיות הרבה יותר גרוע?