הייתי בסדנת משחק לשלושה ימים. היה ואו.

בחיים לא למדתי משחק.. רציתי, זה עניין אותי, אבל לא למדתי...

אז מה כל כך הדהים אותי אתם שואלים? מה גרם לי אחרי ששכחתי מהבלוג הזה להיכנס לפה ופשוט להתחיל לכתוב? הכל.

האווירה הזאת, של שלושה ימים בחור בצפון, עם האוויר הקר והירוק מסביבך, שרואים את הים מהחלון של החדר שלך.

העבודה הזאת, של שלושה ימים של שיעורי משחק אינטנסיבים שמרוב שנהנתי לא הרגשתי כמה אינטסיבי זה היה.

האנשים האלה, שבמשך שלושה ימים התחברתי אליהם כאילו היו המשפחה שלי.

התחושה הזאת, שגרמה לשלושה ימים להרגיש כמו יום אחד.

התמיכה הזאת, שכל בן אדם שאיתך בקבוצה שם כדי להקשיב, לחבק, ולתמוך.

הביטחון העצמי הזה, שלמרות שנראה גבוה היה שבור מבפנים, והשלושה ימים האלה פיתחו אותו ברמות מטורפות והראו לי שאני כן שווה משהו.

האהבה הזאת, זאת שיש ונשארה בין האנשים.

האופוריה הזאת, שבמשך שלושה ימים נכנסים לעולם מושלם בלי דאגות ובעיות ופשוט מתנתקים.

הרגע הזה, שאנשים שהיית איתם שלושה ימים אומרים לך שלום בכניסה לרכבת.

העוצמתיות הזאת, שיושבים במעגל וכל אחד מקריא את מה שהוא כתב, ואף אחד לא מעביר ביקורת כלשהי, פשוט מקשיבים, בוכים איתך, אוהבים אותך.

העוצמתיות הזאת, שמראה לך את הפנימיות של אנשים, שנפתחים מולך.

העוצמתיות הזאת, שמראה לך שלכולם אכפת.

העוצמתיות הזאת שגורמת לך לשינוי בתפיסה שלך על החיים.

העוצמתיות הזאת שאת רואה אנשים שבחיים לא ראיתי בוכים- בוכים.

העוצמתיות הזאת שגורמת לך לשנות דברים בחיים שלך.

והכי חשוב, העובדה שאת מסתכלת מול המראה, על מעשים שלך ואומרת איכס- שלושה ימים אחרי את עושה בדיוק אותו דבר אבל בחיוך במקום בסלידה.

אז אולי זה רק זמני, אולי הביטחון ירד שוב, אולי האנשים יתרחקו, אולי התחושה תישכח, אולי לעוד סדנה אני כבר לא יוכל ללכת.. אבל זה היה, וזה היה מדהים.

ומשהו אחר- חלמתי לפני יומיים בלילה שני חלומות, בשניהם היו דברים משותפים:

1. בשניהם היה משהו מסוכן ובשניהם רציתי לעשות אותו

2. שני החלומות נגמרו באמצע ואני לא יודעת מה קרה בהמשך

זה משגע אותי, כי אני מאמינה שזה מסרים מהתת מודע ואני ממש רוצה לדעת מה זה אומר.. מה אתם חושבים? 

חוו אני מרגישה כמו פרעה עם החלומות שלוXD