יש לי מטרה, פשוט עד שיהיה לי כח להגשים אותה, אני אשכב על הגב, ואחלום.

אני לובשת שמלה כחולה תכלת מול התחנה השנייה, בה אני תמיד עולה על האוטובוס, בוקר.

מסביבי, כולן לובשות שמלות כמוני, וכל הבנים לובשים בגדים יפים.לפתע מתחילה מוזיקה וכולם מתחילים לרקוד סלואו, אבל שמחליפים בין לבין זוגות, כמו בריקודי שורות (?)...

לפתע, אני מוצאת את עצמי רוקדת עם הארי מוואן דירקשין (?), וכשמחליפים זוגות הוא מניח בידי גור אריות... כל הזוגות שאני רואה כבר תפוסים אז אני הולכת כמה מטרים ורואה את לואי מהלהקה (למה הם נמצאים לי בחלום?), האחד הפחות אהוב עליי, הוא פשוט לא נראה כאילו ייצרו אותו במפעל כמו האחרים... הוא מציע לי לרקוד ואנחנו רוקדים, נורא כיף לנו ואנחנו לא מחליפים זוגות, ואז נגמר הריקוד ואני שמה בידו את הגור אריות והולכת לבית שלי. שם אני מבינה שיש עוד מעט בצפר, ומתארגנת מהר.

אני עולה על האוטובוס, שבאורך פלא לוקח אותי לטרמינל של ארץ אחרת (נראה לי שהיא הייתה באירופה...), מסתבר שעברנו טיסה!

שם יש איזה סיבוך שאני לא זוכרת...ואנחנו נמצאים שם כמה ימים (בטרמינל, שמסתבר שהוא גם חצי חניון לילה בשטח...) אנחנו גם פוגשים שם מתישהו את לואי והמאבטח שלו (TF?)

כשאני חוזרת הביתה, הוא נראה אחרת לגמרי. כאילו אנחנו גרים באיזו ביצה... ובאמצע השביל לבית, יש מעין גבעה כזאתי. הרבה עובר ומתישהו כל המשפחה ועוד כמה אנשים, עומדים ליד הגבעה ועושים בה חורים(?)... אני שואלת את אבא שלי למה (או שזאת הייתה אמא?) והיא עונה שיש כריש טורף באמצע של הגבעה הזאתי(?)

אנחנו ממשיכים לעשות בה חורים ואז אח שלי הקטן צועק "אווה" וכששואליים אותו מ קרה הוא אומר שהכריש נשך אותו ...

אנחנו איכשהו מפוצצים את הגבעה והכריש מת.

לפתע, יש לנו בית ענקי, אבל באותו מקום, והל מלא באור שמש ושמחה D:

כל הגג של הבית שלנו הוא ברכה ע נ ק י ת ואני שוחה בה עם עוד איזהמיליון איש שאני לא מכירה... ואז אני וחברים שלי נכנסים לאיזה מקום מוזר בבריכה והם נכנסים לאבובים וקופצים לתוך מגלשת מים, אני לא עושה את זה איתם אבל משום מה אני כן...

ואז הם מסיימים את המגלשה (כי אני לא עשיתי את זה איתם למרות שאני כן...) והיא נגמרת ממש במטבח שלנו!

שם אני רואה את אמא שלי...

אני שואלת אותה " אמא אני יכולה גם לעשות את המגלשה?

אמא: לא זה מסוכן מידי (אמא שלי בחיים לא הייתה אוסרת עליי משהו כזה )

אני: אבל אמממממאאאאא!!! (בחיים לא הייתי מתחננת אליה ככה )

פוף!

סוף חלום!

דרוש לציין: הכותבת אינה מעריצה של וואן דירקשין וגם לא תהיה בעוד 456859784 שנה!

וגם, החלום הזה ממש מפגר אבל הייתי חייבתת לכתוב אותו לפני שאני ישכח כי בחיים לא היה לי חלום כזה ארוך והזוי!