לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יש לי מטרה, פשוט עד שיהיה לי כח להגשים אותה, אני אשכב על הגב, ואחלום.


לפעמים אני ככה ולפעמים ככה, אבל כשאני לא ככה או ככה, לפעמים אני מצליחה לכתוב משהו טוב. לפעמים.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

מען: חלקת ששת הימים, שורה 6, קבר 4


היי סבא.


זה דיי מעניין לדבר אליך לא? 


אין אף אדם בעולם שיודע את כל הסודות שלי סבא, חוץ ממך.


אתה איתי בכל שנייה, בכל רגע. 


בתור ילדה קטנה, אבא אמר לי לחפש את הפרצוף שלך בירח. כשאחרי הקטן, נכדך הכמעט אחרון נולד, אבא לקח אותי ואת הבנים למעין צוק, אני  חושבת בחיפה, ליד הים והכביש, עם מעקה. זה היה לילה ולא ראיתי יותר מידי, אבל אבא אמר שעכשיו אנחנו מספרים לך על התינוק החדש שנולד.


זה היה דיי מצחיק בעיני. למה לדבר לסתם לילה, סבא? אתה יודע אחרי הכל, היית שם. אתה תמיד שם. אתה בכל מקום שאני, או הם, יהיו בו. אתה יודע את כל הסודות שלי, סבא. גם את הפחות נעימים. אני הרגשתי היום שלא שמחת ממה שאמרתי לך, ללא מילים. אני יודעת שאתה כועס ששוב פגעתי בעצמי, אחרי כל כך הרבה זמן שלא. סליחה סבא, אבל זה היה קשה. 


 


בכיתי המון בטקס יום הזיכרון, וזה היה בעיתי, כי ששרתי את התקווה, על הבמה לבד מול המיקרופון, הקול שלי רעד, ואני דיי בטוחה שטעיתי במילים. בכיתי בעיקר כי כל היום שמעתי לופים של "מיליון כוכבים" כדי שלא יהיו לי יותר דמעות בטקס, אבל מישהי שרה את זה, וכרגיל בשורה "רציתי לשיר, הרמת גיטה..." דמיינתי איך אחי הגדול נהרג במילוי תפקידו, וכרגיל זה שבר אותי.


 


החיים שלי כל כך השתנו, מאז הפעם האחרונה שנפגשנו, פנים אל פנים סבא. 


אבל אתה יודע את זה. אתה היית שם איתי, משכת אותי למעלה בכל העליות, ותמכת בי בכל הירידות. 


אני לא חושבת שאי פעם סיפרתי עלייך בבלוג שלי סבא. אבל זה פייר, אני לא חושבת שאתה אי פעם סיפרת למישהו עליי. אלא אם כן יש לך חברים שם למעלה, וכן דיברת עליי. ואם כן אז רק בשבילך אני יספר, איזה אדם מדהים היית, סבא.


אתה היית מאמן כדורעף. היית רקדן והמצאת את ריקוד "הרועה הקטנה" ועוד המון. היית גבוה עד השמיים, ואם יכול להרים אותי על הכתפיים, סבא, בטח היינו מגיעים לעננים! אתה היית אדריכל, ובוגר הטכניון, ושני בתי-ספר מ"ליגת הקיסוס", אני לא בטוחה איזה.


אתה היית סגן מ"פ מחטיבת הראל, ולאחר נפילתו של המפקד שלך, בששת הימים, אתה החלפת את מקומו. אני לא יספר את כל הסיפור, כי זה ימשך זמן רב, אבל זכית בצל"ש ואות המופת.


 


היית יכול להיות הסבא הכי טוב בעולם.


אבל קשה להיות סבא חם ואוהב מתוך האדמה.


נפגש בשנה הבאה בהר הרצל, מבטיחה שהסידור פרחים יהיה הרבה יותר טוב, פשוט השנה באנו רק אני והבנים.


אני אוהבת אותך בכל הלב, עד לכוכבים וחזרה כפול אינסוף!


אני.


 

נכתב על ידי , 15/4/2013 15:10  
הקטע משוייך לנושא החם: הלם קרב
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




4,124
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפו· הקטנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פו· הקטנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)