התאשפזתי. חתכתי וצרחתי ולא יודעת מה !
אחרי שבועיים עכשיו אני סופסוף חזרתי הביתה..
אתמול הוא בא אליי והיה ממש טוב,אני עליתי איזה 3 קילו בינתיים
ממש משמינים אותי שמה ואני אוכלת כל היום
אני לפעמים מחביאה אבל אז בלילה אני אוכלת ואוכלת חח
לא ראיתי אותו שבועיים!
הוא בא לבקר אותי שמה דרך החלון ורק החזקנו ידיים
טוב זה עדיף מכלום...
אני מרגישה הרבה יותר טוב ידעתי שזה שווה את זה
רק אמא שלי לא נותנת לי ללכת אליו הביתה יותר..
טוב לא נורא העיקר שהוא פה איתי <3
כל השבועיים האלה בקושי עשיתי משהו
כולם שם פסיכים,לא כמוני,הרבה יותר פסיכים
אני עוד מקרה טוב שם ..
יש שם אנורקסית אחת שאוכלת ממש ממש לאט
ויש שם ילד שמפחד מאנשים
ויש שם ילד שמן שלא מסכים לאכול
והם מכריחים אותו לאכול
זה כל כל מוזר !
איתי בחדר יש עוד 4 בנות זה ממש סיוט
כל היום אני רק מדברת עליו אף אחד לא מעניין אותי
אפילו עם האנשי צוות כל הזמן זה רק השם שלו ...
אני עכשיו מרגישה מאושרת לגמרי.
אני מקווה שזה לא יעבור יותר לעולם <3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
