מחשבות.

לאחר שהתחלתי לקרוא את הספר [ 10 עמודים ככה ] , נזכרתי בסרט שסבתי שלחה לי . 

אני אף פעם לא רואה את הסרט לפני הספר אני מאמינה שסרטים הורסים לגמריי את היחוד והדימיון של הספרים . אבל זה היה אחת מימי רביעי המשעממים. אז החלטתי לראות .

הסרט הוא סרט צרפתי [ גם הספר ] מודה שבהתחלה השפה הצרפתית קצת הפריעה לי [ אין לי שום בעיה איתה פשוט מאז שהתחלתי ללמוד אותה אני גם לא אוהבת אותה ] אבל התרגלתי אליה במהלך הסרט . השחקנים מקסימים ובכלל הסיפור מדהים .

בקצרצרונות - מדובר על בניין של עשירים בפריז נו אתם יודעים זה שכל דירה זה קומה ויש להם שוערת שגרה בבנין .

השוערת אישה אינטליגנטית שמחביאה את זה כאילו היה סוד איום ונורא .

ילדה בת 11 שאינטלגנטית בצורה מחרידה לגילה , היא לא רוצה לחיות "באקווריום" שבו חיים שאר בני העולם ומחליטה להתאבד ביום הולדתה ה12

דייר יפני חדש בבניין שמתחבר לשתיהן .

הסרט מדהים , והסוף אפילו מפתיע למדי . אני ממליצה בחום לקרוא או לראות .

אחרי שהסרט נגמר בהיתי בטלווזיה בפה פעור . מה ?!

הסרט מדבר על כמה קל להיצמד לתדמית לא משנה באיזה צד אתה שלה .

לשוערת היה נוח להיראות כמו אישה פשוטה ולא אינטלגנטית שחיה לבדה ואינה מתעניינת בכלום , היא לא רצתה לפתח מערכת יחסים עם הדיריים כי בסופו של יום אני חושבת שהם היו נחותים מימנה . שחצנים ומתנשאים .

הילדה , השחקנית כלכך מוכשרת וואו היא מקסימה . אמא שלה חיה על תרופות נגד דיכאון ומדברת לצמחים שלה . אחות מתבגרת מתנשאת ואב שמשקיע יותר בעבודה במקום במשפחתו .

היא רק חיפשה צומת לב , התאבדות למשל היא צעקה ליחס .

אני חושבת שהוא סרט מדהים שעוד יקח לי זמן לקלוט את כולו .

לעולם אל תבדקו בתדמית , תהיו מי שאתם .

פעם שאלו אותי אם אני פריקית .

אמרתי לא , אני ____ [ השם שלי ] 

נ.ב כולנו קיפודים של החיים .