מחשבות.

שכבתי במיטה שלי , מביטה בתמונה החדשה שקניתי לא מזמן .

מרלין מונרו האגדה , אחריי בהייה ממושכת בתמונה היא נראת כלכך אומללה.

סקסית היא כן אין אדם שיכול להגיד שלא .

אבל העיניים שלה משדרות משהו אחר , עצב , אומללות .

היא האלילה שלי , היא הייתה אישה חזקה מאוד .

בכל מקרה זה לא הפואנטה שלי בפוסט הזה אם קיימת פואנטה .

היום היה נמאס לי להעמיד פנים שאני מאושרת .

אבל אז שמו לב והייתי צריכה לחזור להיות מאושרת .

זה כאילו יש לי אלטר אגו המטומטמת שמחה כל הזמן ואוהבת חדי קרן

ואני , אדם ממורמר פגיע ובכיין .

היום חברה שאלה אותי מה איתו .. מה שלומו .

אמרתי לה שלא דיברנו מאז .

ומסתבר שאין הבדלים גדולים איתו או בלעדיו .

הבחור היחיד שהיה מעוניין בי אחרי הפרידה מסתבר שהוא 

מעוניין בכל העולם .

אני לא יכולה להכחיש שאני מרגישה בודדה ובלתי נאהבת

אבל היי מה שונה מהרגיל .

אולי כדי שאני אפסיק לכתוב כואב לי הראש .