אחרי שהמחשב הלך קפוט בערך באפריל , או מאי מי סופר . הפסקתי לכתוב פה
כי מהאייפד זה לא נוח והטלפון נותן לי לכתוב רק כותרת .
לא הרבה השתנה מהפוסט האחרון אני משערת , הכל חרא בכל תחומי החיים .
חברות וחברים אמיתיים - אין ( לפחות במחוז בו אני גרה ) .
לימודים - שני נכשלים וחרא כיתה בתיכון שאפילו לא הייתי אמורה להיות שם .
אהבה - פשוט אין , אין טעם לדון בזה .
משפחה - תלוי מתי בא הזמן הזה בחודש של כל המשפחה הזו .
גוף- נהה נפתח את זה .
לפעמים אני נאיבית מדי , בטוחה שאולי הפעם כן ילך . אבל אז העולם צוחק עליי
ובום אני מוצאת את עצמי עם אוזניות מתחת לשולחן ובוכה .
פעם לא הייתי נותנת לעצמי לבכות , עכשיו כבר לא אכפת לי .
מחר המסיבת סיום שלי , 2 וחצי משפטים שאני מקריאה וזהו . מרגש
גם ככה לא הרגשתי אף פעם שייכת לשם , הדבר היחיד שאני מרגישה שייכת אליו זה הבית שלי.
לפעמיים , אנשים לא מבינים אותי , חחחחחח לא לפעמיים . תמיד .
הם תמיד חושבים שהם יודעים הכל עליי , ופעם הייתי מתעצבנת היום ... אני פשוט שותקת
כי אזל לי הכוח , אזל לי הכוח להעמיד פנים שהכל בסדר כי החצי השנה הזו הייתה חרא .
ואולי עשיתי משהו לא טוב , נגיד הייתי אני . חייתי באשליות של עצמי שאנשים אוהבים אותי
והכי מצחיק שאלו כן פגשו אותי פעם אחת במציאות . תמיד הייתי נאיבית , בטוחה שהכל יהיה בסדר
הייתי אומרת לעצמי ש ׳יהיה טוב׳ היום אני מתעבת אנשים שזורקים לעברי את המשפט חסר הרגישות הזה
בלי תאריך בלי כלום ׳ יהיה ׳ .
איבדתי שליטה ואני לא מסוגלת להושיט יד על ההגה , וכמובן יגידו לי שאני צריכה להתאפס
ולהפסיק לשחות בחרא של עצמי , אבל זה כלכך קל .
יש בי משהו שאנשים לא אוהבים , תמיד היה . אני פתטית , רכושנית .
ועייפה מהכל , באלי לצעוק , לזעוק אבל אין לי כוח . שיהיה .
אני מתגעגעת לפריקה על המקלדת .
אני כבר לא רוצה אהבה גדולה שחלמתי עלייה , לפחות לעכשיו .
אני רוצה רוגע , תחושת יציבות .
יש לי סחרחורת .
אני נואשת לאהבה מכולם , פתטית .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sunsinne