אני יכולה לחלק את חיי לאינסוף לפני ואחרי , כל צעד בחיי הוביל לשינויים .
אבל המשמעותי השנה הייתה שגל ואני נפרדנו .
לפני הפרידה חיי החברה שלי היו פנטסטיים , חבר , חברים מכל הארץ
החברות שלי אשכרה היו נחמדות אלי [ כי הכרתי להם את החברים של גל כמובן ]
ב' אז היה רק בגדר ידיד [ גל קינא בו כל הזמן כי הוא הרגיש שב' רצה יותר ]
נו מילא . הייתי מוזמנת למקומות הייתי פופולרית היו לי הרבה ידידים וחברות
ובכללי אנשים שרצו בחברתי , מצבי הלימודי היה אחלה .
ואז בום , כבר לא הייתי קיימת , החברות ניהיו נבזיות
הגרעין התרחק .
החברים מכל הארץ התמוגגו .
הציונים ירדו והממוצע ירד ב10 .
אני לא חושבת שגל היה האהבה הכי גדולה שלי עד כה
הוא היה הכי רציני אבל לא אהבתי אותו כפי שהשתוקקתי לי' .
ובכן , אחרי 5 חודשים מצאתי את עצמי כאן , חסרת חברות [ כי הרחקתי ]
חסרת גרעין [ כי אני לא באמת מעניינת אותם ]
חסרת חברים מהארץ [ למי לעזאזל אכפת ממך ]
אני כלכך מקווה שכיתה י' תהיה טובה , שאני אמצא חברים , שאני אפסיק להרגיש ככה
ככה = ברירת מחדל , חרא , בודדה .
הלוואי ויכולתי לעזור לעצמי אבל אני לא מסוגלת פעם גם הייתי יכולה להסתיר את זה שאני מרגישה חרא
היום אני לא מעוניינת להסתיר .
אני לא יודעת מה יש לי אבל אני מאבדת שליטה , זומבי .
וחוץ מזה למי בכלל אכפת , עוד בלוג של נערה מתבגרת וואנבי מסכנה .
הרגע ההזוי שאני מכירה אנשים ומגדירה אותם כחברים שלי
אבל ברגע האמת אני לא באמת יכולה להגיד אותם .
בודדה .
וזה נשמע כמו רחמיים עצמיים ואולי זה באמת כאלו .
אבל אני מעדיפה לרחם על עצמי כי אין לי דבר אחר לעשות .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sunsinne