מחשבות.

נשברתי מהצום [ הפסימיות ] שלי !

טוב לא ממש , פשוט קראתי ספר עצוב , ורבתי עם אנשים

וקיבלתי מחזור , ופחדתי שינטשו אותי כמו שתמיד נוטשים .

אבל למען האמת זה התחיל בזה שסיפרתי לחברה על איך היו לי

ה3 ימים הראשונים בתיכון . והיא אמרה לי שאני לא אדאג שזה ישתפר .

והאמת חשבתי שזה היה בסדר .. ולא רע .

ואז כעסתי .

ופחדתי .

 ואלו היו רק 3 ימים שהרגישו כמו חודש .

והסופש .

אני חושבת שבאמת חייכתי שחזרתי להרגיש רע .

כי ביום חמישי הלכתי וחייכתי ברחוב , וזה היה קצת מוזר .

ואז חשבתי לעצמי , אם הייתי בחור למי הייתי רוצה יותר להתקרב

לממורמרת המסתורית או לנחמדה השמנה .

לא רגע גם הממורמרת שמנה .

מילא .

ונמאס לי לתמוך באנשים , כי אני תמיד יוצאת לא בסדר

תמיד לא מספיק טובה .

אני יכולה לספור על כף יד אחת את כמות האנשים שאני סומכת עליהם .

מקווה שאני אצטרך לצרף את היד השנייה .

ולפעמיים אני כלכך רוצה שהבלוג הזה יהיה אנונמי לגמריי , לא בגלל שיש לי מה להסתיר

מהאנשים שיודעים עליו . בגלל שככה . כי ככה אני אוכל לפרוק לגמריי בלי להרגיש 

שאם אני אכתוב משהו אחד אז הדעה שלהם תשתנה עליי .

הייתי אתמול במסיבת יומולדת של ידיד , איזה אחת העירה שאני יותר מדי כחולה

לפחות 10 פעמיים . למה זו כזו בעיה ? זה החוש הומור שלי זה לא שאני עשיתי משהו רע

זה לא שעשיתי לה אורגיה מול העיניים . להפך בקטע המעשי לא עשיתי שום דבר שיגרום לאנשים

להסתכל עליי אחרת . שיהיה , זין על כולם .