מחשבות.

הנוקיה מנצח .

האמת רציתי לכתוב פוסט עוד מהרגע שראיתי את הבורקס על המדרכה שחזרתי מהתיכון.

המורה למתמטיקה שלי [ ושכמות הפנטזיות עליו הולכת ונעלמת] קצת השתגע , ליקק עט

הסתכל עליי מוזר והמורה לביולוגיה דיברה על שלשול ואם יקרע לכם הקרום במעי האשכים שלכם

יסבלו מזה .

ובכל אופן אני מסמסת די מהר עם הנוקיה , אנשים עם סמארטפונים בכל מקום .

אני ממש אוהבת טאקי .

המחזור שלי לא נגמר .

אני רוצה כבר חורף , אז אני מתלבשת עם חולצות ארוכות ומקווה שיהיה לי קר .

השכנים שלי שומעים מוזיקה ערבית .

עושים ערב קריוקי . 

אוף .

ואני פשוט כותבת שטויות , כי אני בסדר . אבל למי אכפת אף אחד לא קורא את זה

אז רציתי לפגוש אל יווני היום ואז גיליתי שהוא מחוצ'קן עם ציצי , לא שאני לא מחוצקנת עם ציצים

אבל . 

עוד יום וחצי והטלפון יחזור אלי ! , ומחר שיעור גיטרה שזה בסדר .

מחר יום קצר , וזה בסדר . 

אויש כמה שטויות אני כותבת , ממתי נהייתי כזו מפגרת פעם היו לי פוסטים דיכאוניים ועמוקים

ועכשיו מה , בורקסים על מדרכות . שזה בהחלט השאיר בי טראומה אבל מה קרה לי

מה קרה .