הינה אני , כותבת עוד פוסט . פעם לא הייתי כותבת בתדירות כזו
אבל עכשיו נותרתם חבריי היחידים בגלל הטלפון .
ים יבשה פיל עכבר .
הגרעין היה מתסכל , לא מצאתי את עצמי , ניהלתי 2 שיחות נפש עם אנשים ניסיתי להגיד משהו על
עצמי אבל הם היו עסוקים בעצם ובאיך אני אעזור להם . ואז שדיברתי עם אחד הוא לא ממש ידע מה להגיד.
האקס היה בסדר , היה מעט מביך אבל ממש מעט ראיתי שהוא חיפש אותי גם באיזשהו מובן . חיבקתי אותו
והלכתי [ לא סתם ככה אלא באמירת שלום] וזה היה בסדר אני לא זוכרת אם הוא היה ארוך או קצר
אבל הוא התכופף . הבנתי שלא התגעגעתי אליו בתור חבר אלא בתור בן אדם . והתגעגעתי לזוגיות .
אז עשיתי מזה קצת פיל .
ים יבשה , אני בפנים אני בחוץ אני לבד אני ביחד . אף אחד לא שם עליי זין , לאף אחד לא אכפת מימני
אני ברקע . אני ה"___" כינוי , מן אלטר אגו זה ניהיה הבחורה הכיפית והמגניבה והסקסית . היא לא פה
היא אף פעם לא הייתה , היא הייתה . היא לא . היא כן .
ואז הבנתי שאני לא בסדר , שאני כלום . שהבסדר שלי זו מסכה נאה מאוד . הכל מרגיז אותי
הכל מעציב אותי . בעיקר הרגע הזה שאני הולכת בלילה ברחוב עם איפור מעט מרוח
שיער טיפה מבולגן וכתפייה שמוטה . מושפלת ככה הרגשתי .
פעם הגרעין היה המקום הטוב שלי , מקום שאני רואה את החבר את החברים . מקום להרגיש
נאהבת . טוב כבר לא .
כבר אין לי כוח לחייך , אין לי כוח להיקשר , אין לי כוח להיות נחמדה.
23:02 , ללכת לישון בהרגשה רעה .