מחשבות.

ההורים שלי רוצים לדבר איתי על משהו רע שעשיתי והם לא מספרים .

אני נזכרת בכולם .

ואז מסתבר שזה שלא שפכתי את הפח והדום לב נעצר .

ותמיד שאני מסתכלת מהצד על אנשים ושופטת אותם ואז זה קורה לי אז אני

פשוט מרגישה מפגרת.

אני מאוכזבת מזה שעדיין לא יהיה לי פסיכולוגית .

אמא אמרה לאבא שאני בדיכאון , ואז הוא שאל אותי למה .

הוא אומר שאני שומרת מהם הרבה סודות , וזה נכון אבל זה לא סודות כלכך נוראים.

אני מרגישה שאני חוזרת למצב זומבי .